א.ש. אלפא נכסים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח'

           בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט הבכיר ש' אטרש) בעת"מ 46795-09-17 מיום 29.11.2017, עד להכרעה בערעור במסגרתו אושרה החלטת ועדת המכרזים להכריז על המשיבה 3 כזוכה במכרז פומבי שפרסמו המשיבות 1 ו-2.

רקע

1. ביום 30.11.2016 פרסמו המשיבות 1 ו-2, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון (להלן יחד: הרשות), מכרז פומבי שמספרו צפ/303/2016 (להלן: המכרז) לרכישת זכויות חכירה בחמישה מתחמים לבנייה צמודת קרקע של 160 יחידות דיור בבית שאן. המשיבה 3 השתתפה במכרז והגישה הצעות ביחס לכל חמשת המתחמים. ביום 6.8.2017 התכנסה ועדת המכרזים הארצית (להלן: ועדת המכרזים) והכריזה על המשיבה 3 כזוכה בארבעה מתוך חמשת המתחמים. באחד מתוך ארבע המתחמים בהם זכתה המשיבה 3, מתחם שמספרו 46854 (להלן: מתחם 46854 או המתחם), הגישה המבקשת הצעה מתחרה.

2. לאחר ההכרזה על ההצעות הזוכות פנתה המבקשת לרשות והעלתה בפניה טענות בדבר פגמים שונים שנפלו בהליכי המכרז ובפרט בכתב הערבות הבנקאית שצרפה המשיבה 3 להצעתה ביחס למתחם 46854. כתב הערבות האמור לקה בפגם, שאינו שנוי במחלוקת, שכן ברישום מספרו של המתחם שׂוכּלו הספרות "6" ו-"8" כך שנכתב מספר שגוי – "48654". ביום 17.9.2017 דנה ועדת המכרזים בטענות המבקשת ודחתה אותן. מפרוטוקול הדיון בוועדת המכרזים עולה כי זו ראתה בפגם שנפל בכתב הערבות מטעם המשיבה 3 טעות סופר, ולפיכך החליטה להותיר את זכייתה של המשיבה 3 במכרז על המתחם על כנה.

3. ביום 19.9.2017, בטרם הגשת העתירה מטעמה, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה לעיכוב הליכי ההתקשרות בין הרשות לבין המשיבה 3. בהחלטה שניתנה בו ביום הושהתה ההכרעה בבקשה, עת הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש בקשה מתוקנת תוך שקבע כי "השהיית ההחלטה בבקשה למתן סעדים זמניים אין בה כדי לגרום לעותרת לנזק שאין לו תקנה או לנזק חמור, כך שאין הצדקה עניינית למתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד". אחר שהגישה המבקשת בקשה מתוקנת לסעדים זמניים ביום 27.9.2017, קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה למתן צו ביניים תידון במעמד הצדדים ביום 8.11.2017. ביני לביני, ביום 8.10.2017 הגישה המבקשת את עתירתה כנגד הרשות והמשיבה 3, בעת"מ 46795-09-17 (להלן: העתירה). בדיון שנערך ביום 8.11.2017 הוסכם על דעת הצדדים לטעון לגוף העתירה, ובסופו של הדיון ניתנה החלטה לפיה פסק הדין יימסר לצדדים, וזאת מבלי שהוכרע בבקשה למתן צו ביניים.

4. במסגרת העתירה והדיון בה, טענה המבקשת כי יש להורות על פסלות החלטת ועדת המכרזים, וכפועל יוצא לפסול את הצעת המשיבה 3 ולהכריז על המבקשת כזוכה במכרז ביחס למתחם 46854. לשיטת המבקשת, בכתב הערבות מטעם המשיבה 3 נפל פגם יסודי המאיין לחלוטין את תוקפו, ושהכשרתו מהווה חריגה מכללי המכרז והענקת יתרון בלתי הוגן. לטענת המבקשת, הכשרת הפגם בערבות אינה עומדת בארבעת התנאים שנקבעו במסגרת עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.2010) (להלן: אדמונית החורש), משום שהפגם אינו נלמד מכתב הערבות עצמו ויש צורך בראיות חיצוניות בכדי לעמוד עליו, ומשום שלא דובר בטעות שנעשתה בתום לב מצד המשיבה 3, אלא בתכסיסנות אסורה שבאה להקנות לזו יתרון בלתי הוגן בדמות "פתח מילוט" מהצעתה. מנגד, הרשות טענה במסגרת העתירה כי הפגם שנפל בערבות הוא פגם טכני, וכי בהתאם לסעיף 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, לוועדת המכרזים נתונה הסמכות לתקן טעויות סופר או טעויות חשבוניות. לשיטת הרשות, המקרה הנדון נמנה עם המקרים החריגים שנקבעו בעניין אדמונית החורש, שכן מדובר בטעות סופר מובהקת אשר נלמדת מהערבות עצמה במובן שניתן לעמוד ללא כל ספק על כוונתה המדויקת של המציעה. המשיבה 3 טענה אף היא כי ערבותה מקיימת את כל התנאים המהותיים בהם נדרשה הערבות לעמוד.

5. ביום 29.11.2017 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, בקבעו כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים שהוכרו בעניין אדמונית החורש ככאלו המאפשרים הכשרה של פגם בערבות שמקורו בטעות סופר, בדמות שׂיכּול ספרות. כן נקבע כי הטעות נעשתה בתום לב ובהיסח דעת גרידא, וכי כתב הערבות אף כובד על ידי הבנק, כפי שעלה ממכתב שנשלח מטעם הבנק למשיבה 3 ביום 13.11.2017.

6. על פסק הדין הוגש ערעור ובצידו הבקשה המונחת לפניי, אשר הוכתרה כ"בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין ומתן צו ארעי" הגם שלמעשה מדובר בבקשה למתן סעדים זמניים לתקופת הערעור (השוו, עע"מ 1182/16 בן משה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - מחוז מרכז (13.3.2016); עע"מ 2696/06 מדינת ישראל נ' חרכוש (22.5.2006)). עניינה של הבקשה במתן סעדים זמניים להקפאת הליכי המכרז, למניעת התקשרות הרשות עם המשיבה 3 ולמניעת ביצוע עבודות במסגרת המתחם, עד להכרעה בערעור. בהתאם להחלטתי מיום הגשת הבקשה, הגישו המשיבות את תגובותיהן.

טענות הצדדים