א.ר. לייזר ליין בע"מ נ' דנבאר פיננסים בע"מ

פסק דין

1.ראשיתו של הליך זה בתביעה כספית בסכום קצוב בסך 1,398 ₪ לפי סעיף 81 א' 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, בגין עסקה במסגרתה נמסר לנתבעת מכשיר פקסימילה והתמורה בגינו, לפי הטענה, לא שולמה.

בדיון מיום 8.7.2010 קבע כב' הרשם גזית כי יש ליתן למבקשת (הנתבעת בענייננו) רשות להתגונן ומשכך התנהלה התביעה בהליך של סדר דין מהיר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. בהתאם לתקנה 214 ט"ז לתקנות האמורות ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

טענות הצדדים

2.להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים.

טענות התובעת

3.התובעת הינה חברה המספקת שירותי תיקון למדפסות, מכשירי צילום ומכונות פקס.

בתאריך 14.9.09 סיפקה התובעת לנתבעת מדפסת\מכשיר פקסימיליה מתוצרת חברת סמסונג דגם 4824 (להלן: "מכשיר הפקס") הנתבעת חתמה על חשבונית הרכישה שמספרה 616622 אך עד היום לא שילמה את תמורת המכשיר או את שוויו של הציוד המתכלה (להלן: "הטונר") או השיבה אותם לידי התובעת.

עוד נטען כי הנתבעת מיוזמתה החליטה לקחת את המכשיר לתקופה של שבועיים ניסיון לאחר שהגיעה למסקנה כי עלות התיקון של מכשירה הישן הינו גבוה ואין כדאיות כלכלית לתקנו. במעמד זה הובהר לנתבעת כי ככל שתחפוץ להשיב את המכשיר יהיה עליה לעשות זאת בהודעה בכתב ולשלם עבור הציוד המתכלה. הנתבעת לא עשתה כן, לא מסרה הודעה בכתב, וביקשה להשיב את המכשיר רק כשנדרשה להעביר את התשלום עבור הפקס שברשותה, היינו בחלוף כחודשיים.

טענות הנתבעת

4.לטענת הנתבעת הפניה אל התובעת בוצעה לצורך תיקון מכשיר הפקס שברשותה אשר התקלקל. מאחר שעלות התיקון היתה גבוהה הציע נציג התובעת לנתבעת מכשיר פקס חדש לתקופת נסיון בת שבועיים. לטענת הנתבעת הנציג הבהיר כי בתום השבועיים הוא יצור קשר עם הנתבעת ואם לא תהיה מעוניינת ברכישה יבוא לקחת את המכשיר ללא חיוב. משראתה הנתבעת כי התובעת לא יוצרת עימה קשר בחלוף שבועיים, ומשהגיעה לכלל מסקנה כי אינה מעוניינת במכשיר, יצרה היא קשר טלפוני עם התובעת מספר פעמים, אולם התובעת סירבה לבוא לקחת את המכשיר. הנתבעת טענה כי המכשיר נמצא ברשותה באריזתו המקורית כאבן שאין לה הופכין. הנתבעת טענה כי שיטת פעולה זו של התובעת הינה שיטה ידועה, והיא הפנתה בהקשר זה למספר פסקי דין אשר ניתנו בקשר עם התנהלות התובעת.

דיון

5.ביום 21.2.11 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו מטעם התובעת: מנהל התובעת מר רוני שובל, נציג מטעם התובעת מר אורי דוד. מטעם הנתבעת: מנהל הנתבעת מר מנחם ויינברג, ונציגת הנתבעת גב' אילנה פרוינדליך. יצויין כי גב' גלי פייזק מסרה תצהיר אולם לא התייצבה לעדות; בהעדר התייצבות מטעמה לא ישמש תצהירה כראיה בפני בית המשפט. אתייחס לנקודה זו בהמשך הדברים.

6.הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות מן הטעמים הבאים:

7.אין חולק על כי, ראשיתה של ההתקשרות בין הצדדים היתה ביום 13.9.09 בהזמנת טכנאי מטעם התובעת- דוד - אל הנתבעת לצורך תיקון מכשיר הפקס אצל הנתבעת. משהסתבר כי הצעת התיקון היתה גבוהה הציע דוד לנתבעת מכשיר חלופי אשר ישמש אותה חלף המכשיר הישן.

8.למחרת היום נשלח דוד אל הנתבעת עם מכשיר הפקס, טונר ועם חשבונית הכוללת את תנאי העסקה (נספח א' לכתב התביעה). החשבונית נחתמה על ידי גב' גלי, שעבדה באותה העת כמזכירה אצל הנתבעת. הצדדים לא חלקו על כך כי גלי הוסיפה בכתב ידה את המילים : "לשבועיים נסיון" הצדדים היו חלוקים בשאלה מי יזם את התוספת האמורה - דהיינו מה היו הנסיבות בהן נמסרה המדפסת לתקופת ניסיון לנתבעת; התובעת טענה כי לא היה זה ממנהגה להעניק מדפסות לתקופת ניסיון ולפיכך באה היוזמה מהנתבעת, ואילו הנתבעת טוענת כי מראש הוצגה לה העסקה כמסירת מכשיר לתקופת ניסיון בלבד, שרק לאחריה ובמידה ותיתן הסכמתה תהפוך לעסקת רכישה.

9.לעניין זה ביקש ב"כ התובעת כי אי התייצבותה של גב' גלי לעדות, תפעל לחובת הנתבעת מאחר שנכחה במועד ההתקשרות בין הצדדים ולא מסרה עדותה בפני בית המשפט. דין טענתו לעניין זה להידחות- היעדרותה של העדה אינה יכולה לפעול לחובתה של הנתבעת זאת מאחר שסיפקה הסבר סביר ומספק להיעדרותה (וראו י. קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, בעמ' 1391); מאחר שנעשו נסיונות כנים להביא גרסתה בפני בית המשפט ובכלל זאת הוגש תצהירה וב"כ הנתבעת עתר אף לקיומה של ישיבת הוכחות נוספת בה תישמע העדה. כמו כן הוצגו בפני בית המשפט גרסאותיהם של שני עדים נוספים, מר וינברג וגב' פורינדליך אשר היו מעורבים בהליך ההתקשרות עם התובעת ולמצער עדים לה (וראו בענין זה עדויותיהם בעמ' 12 ש' 4 ואילך; עמ' 14 ש' 9; עמ' 17 ש' 22 ואילך; עמ' 18 ש' 23); העד דוד לא הכחיש דבר נוכחותם במקום, וטען בסתמיות כי אינו זוכר נוכחותם במקום (עמ' 11 ש' 6).

10.אקדים ואציין כי עדויותיהם של ויינברג ופרוינדליך היו מהימנות בעיני, משעה שתמכו האחת ברעותה, לא נסתרו בחקירה נגדית, והתיישבו עם ראיות נוספות.

(א) העיד וינברג כי מכשיר הפקס נמסר לידיה של הנתבעת ללא כל התחייבות, כשבתום תקופת הניסיון התחייבה התובעת כי נציג מטעמה יצור קשר עם הנתבעת. עוד הוסבר כי אם הנתבעת לא תהיה מעוניינת במכשיר, יגיע נציג התובעת לקחת את המכשיר (תצהירו בסעיף 8) בעמ' 13 ש' 8: "אני לא נכנס לראש שלו, אבל לא היינו מעוניינים לרכוש את המוצר, ולכן הוא הציע לנו אותו לשבועיים נסיון. זו היתה שיטת השיווק שלו...". עדותו זו, היתה עקבית ונשמעה גם עת התבררה נחקר על תצהירו במסגרת בקשת הרשות להתגונן ביום 8.7.2010 (שם בעמ' 2 ש' 3). גם פרוינדליך העידה כאמור: "הנציג הדגיש בפני ובפני מר וינברג שהינו אחד ממנהלי החברה כי מדובר בתקופת נסיון ללא כל התחייבות, ולאחר שבועיים יצור איתנו קשר, במקרה ולא נהיה מעוניינים יבואו לקחת המכשיר בעצמם.." (סעיף 8 לתצהיר) . ודוק, לפי עדותם, היוזמה לתקופת הניסיון באה מצד התובעת והיא התחייבה בתום התקופה לקחת את המכשיר.

(ב) דוד העיד כי התובעת לא נוהגת ליתן מכשירים לתקופת ניסיון ומתוך כך עלתה דרישת התובעת כי בתום תקופת הנסיון תימסר הודעה כתובה על ידי הנתבעת (תצהירו סעיף 8-9). אציין כי עדות זאת לא התיישבה עם ראיות אחרות באותו ענין. מנהל התובעת מר שובל עומת בעדותו עם מספר פסקי דין אשר ניתנו כנגד התובעת למשל בגדרי 4824/04, לייזר ליין בע"מ נ' מכון הברמן למחקרי ספרות מיום 11 אוקטובר 2009, וכן בגדרי ת.א. 51938/07, לייזר ליין בע"מ נ בן פורת (יוער כי במסגרת תצהירי הנתבעים הוגשו לבית המשפט פסקי דין נוספים בעניינה של התובעת), בגין מה שנטען כהתנהלות דומה שלה באירועים אחרים (עמ' 8 ש' 6). בתשובתו טען כי בעבר אכן נהגה התובעת לספק מכשיר לתקופת ניסיון אך חדלה מלעשות כן (עמ' 8 ש' 8, ו-ש' 24). מלבד אמירה סתמית זו של מנהל התובעת לא שוכנעתי, בהעדר ראיות תומכות, כי התובעת אכן חדלה ממנהגה זה (העד דוד לא העיד אודות שינויים של נהלי התובעת). הדברים נכונים במיוחד לאור העובדה שבענייננו בחרה שוב התובעת, ולכאורה בניגוד למדיניותה, לתת המכשיר לתקופת נסיון. העובדה כי במקרה זה בחרה התובעת לסטות ממדיניותה לכאורה ללא הסבר פועלת לחובתה של התובעת. מסקנתי היא כי היוזמה לקבוע "תקופת נסיון" היתה של התובעת.