פלונית נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח'

עניינה של החלטה זו – קביעת זהותו של מי שימונה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים של מר א..

‏התיק עוסק בבקשה למינוי אפוטרופוס למר א.. המבקשת היא אשתו.

יחסי המשפחה מורכבים: מר א., יליד 1934, נשוי למבקשת, ילידת 1946. הם חיו כידועים בציבור משנת 1977 ונישאו בשנת 2015, ולהם בת משותפת, א.ב.מ.

למר א. שלושה ילדים מנישואים קודמים: א.ב., מ.ב., ואלמוני (המשיב 4).

קיימים סכסוכים משפחתיים בין הצדדים, אשר משתקפים הן בהליכים בתיק זה והן בהליכים בתיק רכושי המתנהל בין המבקשת למר א..

משיב 4, בנו של מר א. מנישואיו הקודמים, הצטרף כמשיב נוסף בתיק זה לאור התנגדותו למינוי המבקשת כאפוטרופסית על בעלה.

מר א. סובל מדמנציה שהחלה לפני שלוש שנים ומאז 2022 הוא מראה סימני ירידה קוגניטיבית. מצבו הרפואי והקוגניטיבי מפורט בנספחים רפואיים, כולל אבחון דמנציה ומבחני מינימנטל עם ציונים נמוכים.

בהסכמת הצדדים מונו ביום 9.4.2026 המבקשת כאפוטרופסית על גופו של בעלה והמרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס על רכושו. המינוי של המבקשת סוייג בכך שהיא התחייבה להודיע למשיב 4 על היתכנות לניתוח או ניתוק ממכשיר הנשמה.

עם זאת, נותרה מחלוקת בשאלת זהותו של מי שימונה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים של מר א., כאשר ילדיו מהנישואים הראשונים מבקשים להיות מעורבים בקבלת החלטה משותפת עם המבקשת בנוגע למקום מגוריו של אביהם. הם חוששים שהמבקשת מתכננת מעבר לתל אביב על מנת להתגורר בסמיכות לבתה.

הילדים מביעים חשש זה מכיוון שלדבריהם רצונו של מר ב' הוא להישאר בביתו בירושלים עד יום מותו, בסמיכות למשפחתו המורחבת. כמו כן, הם דואגים שלא יהיו רצויים בבית בתל אביב ולא יוכלו לבקר את אביהם.

בתסקיר שהוגש ממליצה העו"ס למנות את המבקשת כאפוטרופוסית קבועה לעניינים אישיים לבד ומציינת כי בקשתם של הילדים בעייתית מאחר והיא מתנגשת עם רצונה של המבקשת לעבור עם מר א. לתל-אביב, בקשה שהיא לגיטימית בהחלט.

ביום 9.6.2026 התקיים דיון על מנת ללבן את המחלוקת שנותרה.

עמדות הצדדים כפי שנטענו בדיון:

עו"ד שפיבק, בא כוחה של המבקשת, תמך בהמלצות התסקיר ובדברי האפוטרופוס לדין, עו"ד גריכטר. הוא הדגיש את בחירתו הקשה של מר א. לחיות עם המבקשת למרות הקשיים, וטען כי טובתו ורצונו של מר א. הם להמשיך לחיות לצידה של אשתו, גם אם הדבר כרוך במעבר דירה.

עו"ד גריכטר, האפוטרופוס לדין, ציין כי העניינים האישיים הם נגזרת של עניינים גופניים, וכי רצונה של המבקשת לעבור לתל אביב עם בעלה הגיוני. הוא לא מצא פסול בכך שמר א. יעבור לתל אביב עם אשתו, והצביע על כך שמר א. בחר לקשור את חייו עם אשתו במשך 40 שנה.

המשיב 4 התנגד למינויה של המבקשת כאפוטרופוסית לעניינים האישיים לבדה. הוא ביקש להתמנות יחד איתה, וטען שהיא מחלקת את זמנה בין ירושלים לתל אביב כדי לסייע לבתם שילדה תינוקת, מה שמותיר את אביו לבד ומסכן אותו.

המשיב 4 חשש שהמבקשת תעביר את אביו לתל אביב או לבית אבות בניגוד לרצונו, שכן אביו תמיד רצה להישאר בירושלים ליד ילדיו. הוא הדגיש כי מעבר כזה יקשה עליו ועל אחיותיו לבקר את אביהם, וכי הם עלולים לא להתקבל בברכה בביתם בתל אביב בשל סכסוכי העבר.

מ.ב., אחותו של משיב 4, הצטרפה לדבריו והביעה התנגדות נחרצת למעבר אביה לתל אביב או לבית אבות. היא ציינה שאביה תמיד רצה לחיות ליד משפחתו המורחבת בירושלים, וכי העברת א. לתל אביב תנתק אותו מהקשר עם כולם.

המבקשת הדגישה את מסירותה ואהבתה לבעלה, וציינה שהיא המטפלת העיקרית שלו 24 שעות ביממה. היא התנגדה להעברתו לבית אבות, והסבירה כי מעבר לתל אביב הכרחי בשל מצבו הבריאותי של בעלה (אלרגיה לאבק) ופרויקט פינוי-בינוי המתוכנן בבניין מגוריהם בירושלים.

א.מ., בתם המשותפת של המבקשת ובעלה, תמכה במעבר הוריה לתל אביב. היא ציינה שאביה קשור אליה מאוד ולנכדותיו, וכי המפגשים איתם מלאים באור ושמחה עבורו. היא הדגישה שאביה תלוי לחלוטין באמה, ולא ישרוד בלעדיה.

עו"ד צליל לנדאו, בא כוח היועמ"ש, תמכה בהמלצת התסקיר למנות את המבקשת כאפוטרופוסית גם על ענייניו האישיים של מר א.. היא טענה ש-א. זקוק לקשר עם כל אחד מבני משפחתו, וכי הפרדה בין עניינים רפואיים לאישיים עלולה לגרום לסרבול. היא הוסיפה כי ככל והמבקשת רוצה לעבור לעיר אחרת, זו זכותה.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הצורך במינוי אפוטרופוס לעניינים אישיים. המחלוקת נסובה סביב זהות האפוטרופוס שימונה. הגורמים המקצועיים, עו"ס לסדרי דין, האפוטרופוס לדין ויועמ"ש רווחה סבורים, שיש למנות את המבקשת לתפקיד, שכן היא מטפלת בבעלה במסירות, קשרה את גורלה בגורלו לפני 40 שנה ורצונה לעבור עם בעלה לתל אביב הינו לגיטימי.

בשל מצבו, מר א. אינו מסוגל להביע רצונו לגבי זהות האפוטרופוס שימונה.

לאחר שעיינתי בתסקירים, בעמדת האפוטרופוס לדין וב"כ היועמ"ש, שקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מהם בדיון באופן בלתי אמצעי, נחה דעתי כי יש לאמץ את המלצת התסקיר ולמנות את המבקשת לבדה כאפוטרופסית על ענייניו האישיים של בעלה. להלן נימוקיי.

התסקיר מבוסס היטב ולא מצאתי מקום לסטות מהמלצותיו. התסקיר מבוסס על המידע אודות המשפחה, שיחות ופגישות עם המבקשת ועם ילדיו של מר א., פגישה עימה והתייחסות לחומר רפואי.

אומנם, בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת מומחים ותסקירים המוגשים מטעם לשכות הרווחה, אולם, לא אחת נקבע כי יש ליתן חשיבות לחוות דעת מומחים, בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית, ובשל היותם גורם ניטראלי לעומת הצדדים היריבים, ויפים לענייננו דברי כבוד השופט חשין בבג"צ 5227/97 מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נה(1) 453:

"טובתו של הילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית המשפט לקביעת ממצאים שבעובדה. ממצאים אלה בית המשפט לא יוכל לקובעם - על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות, וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות דעת של מומחים".

בבע"מ 8416/15 פלוני נ' פלונית (14.01.16) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבע כב' השופט פוגלמן: "כידוע, נודעת חשיבות רבה להתרשמותם של הגורמים המקצועיים, אשר בעזרת חוות דעתם – בין היתר – למד בית המשפט מהי טובת הקטין בנסיבותיו של מקרה קונקרטי; ואשר ככלל, ייטה בית המשפט לקבל את המלצותיהם, הגם שברי כי אין הוא פטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי."

אמנם הפסיקה שצוטטה לעיל עוסקת בעניין טובת הקטין, אולם הדברים יפים גם לענייננו.

ראה גם לעניין זה את האמור בא"פ (ק' גת) 43626-09-20 פלונית נ' פלונית עמ' 6 (20.8.21) [פורסם במאגרים המשפטיים]:

"תסקיר עו"ס לסדרי דין הינו אחד הכלים המובהקים שיש לבית המשפט בתיקי אפוטרופסות לבחינת טובתו של אדם שממנים לו אפוט' ואף במקרה זה התסקיר ועדות העו"ס סייעו לשפוך אור על טובתה של האם.

בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע"י בימ"ש תאומץ על ידו, אלא אם ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן.

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי).

בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לסטות מהמלצות התסקיר, בהן תמכו האפוטרופוס לדין ויועמ"ש רווחה, שכן ההמלצות משרתות את טובתו של מר א..

אף כי ניתן להבין את רצונם של ילדיו של מר א. כי אביהם יישאר לגור בירושלים, בקרבה אליהם, אך הואיל ואשתו היא שחיה איתו, מטפלת בו במסירות ואינה מפריעה או מסכלת את הקשר שלו עם ילדיו, יש לתת עדיפות לרצונה והחלטותיה בכל הקשור לענייניו האישיים של בעלה, לרבות שאלת מקום מגוריו. אין כל פסול ברצונה לעבור לגור בתל-אביב בסמוך לבתה, מקום בו היא תוכל להיעזר בבת וגם ליהנות מנכדתה החדשה, לגביה ציינה הבת, כי היא אור בשביל אביה. היא הוסיפה כי הוא קשור מאוד גם לנכדה מ., ומכך ניתן להסיק כי למעבר יהיו יתרונות גם עבור מר א., מעבר למילוי רצון אשתו.

לאור כל האמור בית המשפט ממנה את המבקשת כאפוטרופסית לענייניו האישיים של מר א..

המזכירות תכין צו לחתימתי.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ו, 28 יוני 2026, בהעדר הצדדים.