חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

א.ע. נ' כפיר נילסן ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
32461-01-15
28.8.2019
בפני השופטת הבכירה:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
א. ע.
עו"ד עמית פוגל 		הנתבעים:
1. כפיר נילסן ישראל בע"מ
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

עו"ד אברהם יעל ואח'
פסק דין
 

 

  • מבוא
  1. לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקנ"ז") בגין נזק גוף שנגרם לתובע בתאונה, שאירעה במהלך עבודתו אצל נתבעת 1 ביום 23.5.13 (להלן: "הנתבעת" או "המעסיקה"). במועד התאונה ביטחה נתבעת 2 את נתבעת 1 בביטוח אחריות מעבידים. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

 

  1. לטענת התובע, בתאריך 23.5.13 הוא נשלח בשעות הערב המאוחרות, לאחר יום עבודה מלא לפרק דוכן לקידום מכירות של הנתבעת בגני התערוכה בתל אביב. בדוכן הוצבה קונסטרוקציה עשויה מברזל מגלוון בגובה של כארבעה מטרים, המדמה משקוף דלת כניסה לבית (להלן: "הקונסטרוקציה"). המשקוף המדומה הותקן על גבי בסיסים שהונחו על רצפת הדוכן ועיגנו את הקונסטרוקציה הכבדה למקומה. לצורך פירוק הקונסטרוקציה נדרש התובע לשלוף את המשקוף הכבד בשלמותו מהבסיסים שעיגנו אותו לרצפה. התובע ועובד נוסף נתבקשו לטפס על כסאות, ובעודם בגובה למשוך את הקונסטרוקציה כלפי מעלה ולשלוף את המשקוף מהבסיס. תוך כדי שליפת המשקוף ומחמת משקלו, איבד התובע את שיווי משקלו ונפל על הגב (להלן: "התאונה").

 

  1. לטענת התובע, האחריות לתאונה מונחת על כתפי הנתבעת והוא אינו יכול לדעת מה היו הנסיבות המדויקות שגרמו לתאונה. הנתבעת באמצעות מנהלה, לא סיפקה לתובע סולם וכלי עבודה נאותים ובטיחותיים לצורך ביצוע העבודה, ולא הדריכה אותו כיצד לפרק את הקונסטרוקציה באופן בטיחותי. הנתבעת שלחה את התובע לפרק את הדוכן בלילה לאחר יום עבודה מלא, כאשר הוא עייף ביותר ולא ראתה לנכון לפקח על עבודתו דווקא במצבו זה. כמו כן, היא הורתה לו לעמוד על כיסא, כשהיא מתעלמת מהסיכון הכרוך בשליפת המשקוף הכבד בשלמותו תוך עמידה על כיסא לא יציב, וכן הורתה לתובע להרים משקל שאינו סביר בניגוד לדין ולפסיקה (סעיף 9. ז לכתב התביעה). עצם התרחשות האירוע מתיישב עם המסקנה שנתבעת 1 התרשלה, לכן יש להעביר את נטל ההוכחה לנתבעת 1. הנתבעת נמנעה מלדווח על התאונה לאגף הפיקוח על העבודה וגם מהטעם הזה עליה להוכיח כי היא לא התרשלה.

 

  1. עוד טען התובע, כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל-1970. בנוסף, הפרה את תקנות 2, 3, 4, 6, 7, 8, 10 ו-14 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 (להלן: "תקנות ארגון הפיקוח על העבודה") וכן הפרה את תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז-1977 (תקנות 2, 3, 4, 6, 8).

 

  1. התובע הוסיף וטען, כי אין לייחס לו כל אשם תורם בהינתן שמחדלי הנתבעת זועקים והתנהלותה גובלת בזלזול של ממש בבטיחות עובדיה ובפרט בנסיבות הנדונות, בהן הוא היה עובד חדש, חסר הדרכה וניסיון מעשי בפירוק הקונסטרוקציה דנן ולאחר שעבד 18 שעות עבודה ברצף.

 

  1. מנגד טענה הנתבעת, כי התובע עלה על כיסא לצורך ביצוע עבודה, איבד שיווי משקל ונפל ואין בכך רשלנות מצידה. התובע לא טען בכתב התביעה כי הכיסא לא היה תקין ובכך הוא מודה שנפילתו נגרמה כתוצאה מאובדן שיווי משקלו במהלך ביצוע העבודה. בנוסף טענה הנתבעת, כי הסיכון ליפול מכיסא בעת עמידה עליו הינו סיכון ברור שידוע לעובד ואין להטיל בגינו חבות מעביד. מדובר באירוע בלתי צפוי מבחינתה, היא פעלה כמעביד סביר, סיפקה לעובד את הציוד הנדרש לצורך ביצוע העבודה ומנהל מטעמה נכח עמו בשטח בעת ביצוע העבודה. לתובע היה ניסיון קודם לצורך ביצוע הפירוק, והפעולה שבוצעה הייתה שגרתית ופשוטה אשר לא הצריכה הדרכה. התובע לא הוכיח את טענתו לעניין הפרת כללי הבטיחות בהעדר חוות דעת בתחום הבטיחות.

 

  1. עוד טענה הנתבעת, כי יש להטיל על התובע רשלנות תורמת מכרעת בשיעור 100% לקרות התאונה לאור העובדה שמדובר בעובד מנוסה, אשר מכיר את שיטת העבודה עובר לתחילת עבודתו אצל הנתבעת. לחלופין יש לייחס לתובע לכל הפחות אשם תורם שלא יפחת משיעור של 50%. כמו כן טענה, כי אין מקום להעביר את נטל הראיה שעה שנסיבות האירוע היו ידועות לתובע, ולא מתקיים יסוד "אי הידיעה" הנדרש לצורך העבר נטל ההוכחה. 

 

  1. להוכחת נזקו צירף התובע חוות דעת רפואית של ד"ר קליגמן מומחה בתחום האורתופדיה אשר בדק את התובע וקבע כי הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור 10% בגין הפגיעה בע"ש מותני לפי סעיף 37 (7) א' . הנתבעות צירפו חוות דעת רפואית מטעמם של ד"ר ביאליק אשר בדק את התובע וקבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה.
  2. לאור הפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים ובהיעדר הסכמה על נכות רפואית, מונה ד"ר גד ולן כמומחה מטעם בית משפט בתחום האורתופדי. המומחה בדק את התובע ביום 1.5.16 ומצא כי התובע סובל מהגבלה קלה בתנועות הגב התחתון, מצב המקנה לו 10% נכות צמיתה לפי סעיף 37 (7) א'. מומחה בימ"ש לא זומן לעדות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>