א.ס.לוגיסטיק לייזר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ -סניף לוד

פסק דין

רקע

בפניי שתי בקשות על פי סעיף 10 א' לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), אשר הוגש על-ידי המבקשת עקב הגבלת חשבונה. המבקשת הינה חברה בע"מ, אשר פתחה חשבון עו"ש בבנק הפועלים בע"מ סניף לוד (685) (להלן: "המשיב" או "הבנק"). הבקשה הינה לגריעת השיקים ממניין השיקים שסורבו על ידי הבנק.

ביום 18.7.10 קיבלה המבקשת הודעה מטעם המשיב על הגבלת חשבונה עקב שישה עשר שיקים שלא כובדו בשל אי כיסוי מספיק. ביום 14.11.10 ניתן צו מניעה זמני, לפי סעיף 10 א' לחוק. טענותיה של המבקשת נוגעות לשתי קבוצות של שיקים שסורבו. האחת טרם מתן הצו והאחרת לאחריו, וזאת כמפורט להלן:

השיקים עד למתן הצו (עש"א 53465-07-10):

שיקים מס' 012007, 012008, 012009, 012170, 012173, 012179:

לטענת המבקשת שיקים אלו הופקדו ביום 15.7.10 בחשבונו של צד ג' עקב טעות במשרדו של צד ג', כאשר שיקים אלו לא היו אמורים להיפרע. המבקשת התקשתה ליצור קשר עם המשיב ולהסביר את שאירע ולבטל את השיקים. צד ג' שלח הודעה מטעמו לבנק בו מתנהל חשבונו בה מסר כי השיקים הללו אינם משמשים כביטחון לחובותיו והתחייבויותיו של צד ג' כלפי הבנק בו מתנהל חשבונו. אף על פי כן שיקים אלו לא כובדו והושבו מסיבת אי כיסוי מספיק.

טענתו של המבקש הינה לטעות במשרדו של צד ג'. טענה זו אינה בגדר הטענות אשר מצדיקות גריעה של שיקים מן המכסה. לפי סעיף 10(א)(1) לחוק על המבקשת להצביע על טעות של המשיב-הבנק, ולא על טעות של צד ג' (ר' למשל, רע"א 6257/97 בנק לאומי נ' אמין עסמי ובניו (1998) וכן יצחק עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד 449, 463 (1998)). טעויות מצידם של צדדים שלישיים או מצד המבקשת עצמה, אינן עולות כדי עילה לגריען שיקים לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, ואינן מובילות למסקנה כי היה למבקשת יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, כאמור בסעיף 10(א)(3). שהרי לבנק אין חובה לפרוע שיקים אשר מוצגים לפרעון בחריגה ממסגרת האשראי בשל טעויות של צדדים שלישיים. לפיכך, הבקשה לגריעת שיקים אלה נדחית.

שיקים מס' 012356, 012121, 012046:

לטענת המבקשת שיקים אלו הופקדו כדין ביום 14.7.10, אולם הוחזרו בטענת אי כיסוי מספיק לאור חריגה ממסגרת האשראי של החברה שנוצרה בשל ששת השיקים שהופקדו כאמור לעיל. לטענתה, בעת הפקדת שיקים אלו היה בידי המבקשת יותר מיסוד סביר להניח כי אלו יכובדו.

אף טענה זו הינה טענה בדבר חריגה שנוצרה עקב טעותו של צד ג', ולפיכך אף הטענה בנוגע לשיקים אלה נדחית.

שיק מס' 012006:

לטענת המבקשת הפקדתו של שיק זה הינה טעות שמקורה בצד ג' כדוגמת השיקים מיום 15.7.10.

הואיל ואף טענה זו הינה בדבר טעות של צד ג', הרי שאף טענה זו נדחית.

שיק מס' 012224:

לטענת המבקשת המדובר הוא בשיק שהוצא בטעות מחשבון החברה במקום מחשבונו הפרטי של בעליה. דברים אלו הוסברו לנציגי המשיב אך אלו השיבו את השיק בשל היעדר כיסוי מספיק.

כאן טוענת המבקשת טענות בנוגע לטעות שלה ושל מנהלה. מובן הדבר שטעות כאמור אינה בגדר טעות לפי החוק אשר מצדיקה גריעת שיקים מן המניין.

שיקים מס' 012294, 012268:

לטענת המבקשת שיקים אלו הופקדו בסוף שבוע עבודה. משנתגלה למבקשת כי מסגרת האשראי נמצאת בחריגה זו פנתה לסניף המבקש כדי להסדיר את העניין כפי שהיה נהוג ביניהם בעבר, אולם לנוכח דלות נציגי המשיב בסניף לא התאפשר הדבר.

אף בטענה זו של המבקשת לא מצאתי כל עילה לגריעת השיקים.