א' נ-מדינת-ישראל

1.זהו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בבאר-שבע מיום 24.06.20 ועל גזר הדין מיום 02.08.20.

כנגד המערער ואחר - א. ג., הוגש כתב אישום בו המערער הוא הנאשם 2. על פי כתב האישום קשר האחר, א. ג., ("הנאשם 1") קשר עם שניים אחרים, ל. מ. ומ. ת. קשר לביצוע פשע בכך שתכננו שהנאשם 1 יקבל סמים ממ. בשביל ל..

במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיעו הנאשמים (הנאשם 1 והמערער) ברכב ובסמוך לעיר שדרות נפגשו עם מ. אשר מסר להם סם מסוכן מסוג קוקאין.

על פי כתב האישום בעשותם את המתואר לעיל, החזיקו הנאשם 1 והמערער בצוותא חדא ברכב בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 8.01 גרם נטו, שלא לצריכתם העצמית.

על יסוד האמור לעיל, יוחסו לנאשם 1 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים נוסח חדש.

למערער יוחסה עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים נוסח חדש.

בשלב מוקדם של ההליך הגיעו הנאשם 1 והמערער להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום, כך שלמערער יוחסה עבירת סיוע להחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, הנאשם 1 והמערער הודו והורשעו בהתאם להסדר. הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 1 כלל הסכמה עונשית וניתן גזר דין בעניינו.

בשלב מאוחר יותר ביקש המערער לחזור בו מהודאתו, בית המשפט נעתר לבקשה, התיר חזרת המערער מההודאה, בוטלה הכרעת הדין והושב כתב האישום המקורי.

2.במענה לכתב האישום נאמר כי המערער לא קשר כל קשר עם אחר לקבלת סמים, ולא היה שותף לקשר. נאמר כי המערער אכן היה ברכב אשר שייך לאחותו, המערער לא נהג ברכב אלא מי שנהג היה הנאשם 1. לטענת המערער הוא לא פגש את מ. ולא קיבל לידיו סם מסוג קוקאין.