האם יש להורות על ביטול ההליך, מאחר וחובות החייב נוצרו בחוסר תום לב?
א.רקע כללי
1.ביום 23.12.15 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו.
2.החייב בן כשישים, אב לילד בן כ-11 והוא מתגורר עם אם בנו בדירת עמידר. החייב הוא נרקומן לשעבר ואסיר בשיקום. החייב לא עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל בסך 1,842 ₪ לחודש.
3.מדובר בהליך פש"ר שני של החייב. ההליך ראשון בוטל בשל מעצרו ומאסרו של החייב.
4.ביום 4.7.17, כמה ימים לפני מועד הדיון שנקבע בתיק, הוגש "דו"ח מסכם מטעם המנהל המיוחד – המלצה על הפטר לאלתר" (להלן: "הדו"ח המסכם"). במסגרת הדו"ח המסכם צוין כי יש להתחשב בגילו של החייב ובהיותו אסיר משוקם, נרקומן ובעל עבר פלילי. בדו"ח המסכם פירט המנהל המיוחד את נסיבות יצירת החובות ונאמר כי לטענת החייב, בהיותו נרקומן ובשל הצורך בסמים, הוא היה מעורב בתרמיות ולא היה מודע לעבירות שביצע. עבירות אלה הן למעשה המקור לחובותיו העיקריים. חובותיו המוצהרים של החייב עומדים על סך 59,854,427 ₪ כאשר 530,616 ₪ בדין קדימה למס הכנסה. מרבית החוב הינו למע"מ, מס הכנסה ומס רכוש.
מסקנתו של המנהל המיוחד בדו"ח המסכם היתה, כי יש להורות על מתן הפטר לאלתר וזאת נוכח חובותיו הגבוהים של החייב בדין קדימה, היעדר נכסים למימוש לטובת הנושים והיעדר תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. המנהל המיוחד ציין בדו"ח המסכם כי:
"אמנם מדובר בחובות אשר נוצרו בחוסר תום לב בכך שהחייב שימש כ"קוף" חתם על מסמכים וייפוי כוח לטובת אדם אחר וכל זאת בשל הצורך בסם. ברם, יש להתחשב בכך שהחייב הינו אסיר משוקם, נרקומן לשעבר, משתתף כיום בקבוצת תמיכה של NA ומתקיים מהבטחת הכנסה מהמל"ל בלבד. החייב בן 60, עם בעיות בריאותיות, וניכר כי הנו נטול כושר השתכרות ממשי בהווה ובעתיד. כמו כן, בנוסף לגילו, בשל עברו הפלילי העשיר, מתקשה במציאת עבודה."
5.ביום 9.7.17 התקיים דיון בעניינו של החייב. במסגרת הדיון, הסתבר כי יש צורך בבדיקות מעמיקות נוספות, על מנת שניתן יהיה לבחון את גורל ההליך. לפיכך, הורתי למנהל המיוחד לערוך את הבדיקות הנדרשות ולהגיש דו"ח מעודכן עם המלצות.
6.ביום 27.7.17 הגיש המנהל המיוחד "בקשה מטעם המנהל המיוחד לביטול צו הכינוס ולפיזור ההליך" (להלן: "בקשת הביטול") היא הבקשה שבפני.
ב.טענות הצדדים
(א) טענות המנהל המיוחד והכנ"ר
1.המנהל המיוחד הגיש ביום 27.9.17 עדכון. במסגרתו, חזר המנהל המיוחד על עמדתו שיש לבטל את ההליך נוכח נסיבות הסתבכותו החמורות וחסרות תום הלב של החייב וכן עקב החוב הגבוה בדין קדימה. המנהל המיוחד ציין כי:
"מבדיקה נוספת של מסמכי התיק ולאור בחינה מדוקדקת של מסמכי מע"מ נראה כי החייב המעיט מאוד בחלקו במעשי המרמה וכן נראה כי כלל לא שימש כ"קוף" אלא היה "הרוח החיה" מאחורי החברות הפיקטיביות שהוקמו על ידו. נמצא כי החייב פעל לביצועה של תוכנית עבריינית רבת היקף, זאת במטרה להונות את אוצר המדינה ולקבל במזיד ובכוונה, סכומים על חשבון הקופה הציבורית. לאור ממצאי מע"מ, חויב החייב בתשלום כפל קנס. החייב ביצע עבירות מס בהיקף של יותר מ-50 מיליון ₪, החבים במס בסך של מיליוני שקלים".
2.התנהלות החייב בהליך "רחוקה מלהיות תקינה ומסודרת". כמו כן נטען, כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו.
3.הכנ"ר מצטרף לעמדת המנהל המיוחד כי דין ההליך להתבטל. מאחר שמרבית החובות (97%) והיקפם (למעלה מ-50 מיליון ₪) נוצרו בחוסר תום לב, אין מקום להעניק לחייב את הגנת הפקודה ואין לאפשר לו לחסות תחת המטרייה של הליך הפש"ר. כמו כן, אין תועלת לנושים בהמשך ההליך.
(ב) טענות החייב
1.יש לדחות את הבקשה לביטול ההליך ולהכריז על החייב פושט רגל וליתן לו הפטר לאלתר.
2.אופן יצירת החובות ונסיבות הסתבכותו של החייב היו ידועות למנהל המיוחד בטרם הוגש הדו"ח המסכם, במסגרתו הוא המליץ על הפטר לאלתר.
3.החייב מגיש דו"חות באופן מסודר, הם מגובים באסמכתאות והוא מתנהל בתום לב במהלך ההליך (התייצב לחקירה, עומד בצו התשלומים, לא צבר חובות חדשים ועוד). החייב הינו אסיר משוחרר ולאחר שפוטר מעבודתו בחודש 5/16, הוא החל לקבל קצבת הבטחת הכנסה בסכום של 2,059 ₪ לחודש. מאז שוחרר ממאסרו האחרון בחודש 6/15, לא חזר לעולם הפשע. הוא היה מכור לסמים במשך 30 שנה ורק במהלך המאסר האחרון הצליח לעבור גמילה. לאור הצורך שהיה לו בסם, הוא נקלע לסיטואציות בהן שימש כ"קוף" ועמד מאחורי חברות קש לצורך קבלת כספים לרכישת הסם. הוא היה נרקומן שלא הבין את משמעות מעשיו, וכך נוצל על ידי גורמים שהחתימו אותו על מסמכים שונים ובהם הקמת חברות קש וממכר חשבוניות פקטיביות של החברות.
4.המגמה בפסיקה היא לאפשר לחייב כניסה להליך פש"ר גם אם קיימות טענות מבוססות באשר לחוסר תום ליבו של החייב באופן יצירת החובות והותרת הסוגיה לבחינה בעת שיתבקש מתן הפטר.
5.החייב טוען כי הוא שרוי במצב כלכלי ובריאותי קשה.
6.מי שהתנגד להכרזה ולמתן ההפטר הינה הנושה "מצברי השרון בע"מ" אשר החוב אליה מהווה 0.0007% מכלל חובותיו של החייב, ואילו מע"מ שהוא הנושה העיקרי של החייב, לא התנגד לדו"ח המסכם ולהמלצה על ההפטר.
7.באם יבוטל ההליך, לא תהא לחייב כל אפשרות לצאת ממעגל החובות ולהתחיל מסלול חיים חדש ונקי. כמו כן, הנושים לא יפיקו כל תועלת מביטול ההליך שכן סיכויי הגביה קלושים, אין לו כל נכסים ברי מימוש ואין לו פוטנציאל השתכרות.
ג.דיון והכרעה
1.חוסר תום לב של חייב ביצירת חובותיו, מהווה עילה לביטול הליכי פשיטת רגל.
2.כפי שנקבע בע"א 7092/13 ד.מ נ' י.מ (12.10.15):
"המושגים: "חוסר תום לב" ו-"שימוש לרעה בהליכי משפט", הם "מושגי-שסתום". עמימותם מאפשרת לבית המשפט גמישות ומחייבת ליצוק להם תוכן קונקרטי בכל מקרה ומקרה לגופו, לפי נסיבותיו הפרטניות, וזאת תוך ביצוע האיזון הנדרש בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המונחים על כפות המאזניים. חרף כלליותם של המושגים האמורים, ניתן עדיין בהחלט לומר כי ל"שימוש חסר תום לב" בהליך משפטי (ובכלל זה גם בהליכי פשיטת רגל) תיחשב, ככלל: התנהלות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית, לא-ישרה, או לא-הגונה, אשר איננה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המקובלות בחברה ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים, בהקשר הקונקרטי שבו מדובר, או נוגדת את "תקנת הציבור". "תקנת הציבור" מגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה."
בהמשך נקבע שם כי:
"העמדת תום לבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך ש"אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" ... בבסיס גישה זו מונחת תפיסה שלפיה הליכי פשיטת הרגל ושמיטת החובות המיוחלת בסופם, על דרך של מתן הפטר – הינם בבחינת מעשה "חסד" שהמחוקק התיר אותו. לפי גישה זו, ההפטר הינו אקט בעל היבטים חברתיים ואנושיים, אשר לא ראוי להעניקו למי שהפר את חובתו החוקית-חברתית-מוסרית לנהוג ביושר, בהגינות ובהתאם ל"תקנת הציבור". לפי גישה זו – לתום הלב בדיני פשיטת רגל יש ערך אינטרינזי, באשר הוא נועד לקבוע רף התנהגות, אשר אם החייב לא עמד בו – תימנע ממנו האפשרות לזכות ב"חסד"."
3.בע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נז (4) 197 (4.5.03) נקבע כי:
"ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן והאינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם אלא כפופים הם לעקרון תום הלב... חוסר תום לב יכול שימצא בשלב יצירת החובות כמו גם בשלב אכיפת החובות... לצד תכליות ספציפיות אלו – ואף מעליהן – מצויות התכליות הכלליות העומדות ביסוד כל דברי החקיקה. זוהי המטריה הנורמטיבית שעניינה עקרונות היסוד של השיטה. בין אלו רלבנטי לעניננו עקרון היסוד של תקנת הציבור לרבות השמירה על שלטון החוק... תקנת הציבור כוללת, בין היתר, את חשיבות השמירה על שלטון החוק (הפורמלי והמהותי)... אשר על כן, יש לפרש דבר חקיקה כך שיבטא את התכלית הכללית - במסגרת תקנת הציבור - של הרתעה מפני הפרת החוק. מכאן גם, אחד מכללי תקנת הציבור הוא שלא יצא חוטא נשכר. ההרמוניה החקיקתית של כלל דברי החקיקה מוליכה למסקנה לפיה באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי החוק.
...
מניעת הפרת החוק והרתעת עבריינים היא תכלית חשובה אולם אין היא מוחלטת. היא יכולה – וניתנת לאיזון – מול אינטרסים ותכליות נוספות. מהו, על כן, האיזון הראוי? התשובה היא, כי יש לבחון את מידת החומרה ואי החוקיות העומדת על הפרק. נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על הנושים ושיקומו של החייב, תישלל ההגנה של פקודת פשיטת הרגל רק באותם המקרים בהם המדובר באי חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור... בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם המדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה ואם הורשע החייב בעבירה כאמור; את השאלה אם המדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופיה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא באמות מידה אפשריות לבחינת מהותיות הניגוד של הפעילות לתקנת הציבור, בהקשרה של פקודת פשיטת הרגל".
(ראו גם: פש"ר (ת"א) 2274/06 שרה חימאווי נ' כונס הנכסים הרשמי (17.5.15)).
4.באשר למועד שבו על בית המשפט לבחון את תום ליבו של החייב, מציינים המלומדים לוין וגרוניס בספרם פשיטת רגל (מהדורה שלישית 2010) כי:
"הבדיקה המעמיקה של תום לבו של החייב, נעשית, מאז תיקון 3 לפקודה, בשלב שלאחר מתן צו הכינוס... תחילה נבדק העניין על ידי הכונס הרשמי במסגרת החקירות והבירורים שהוא עורך לשם הכנתה של חוות הדעת שעליו להגיש לבית המשפט לקראת הדיון בשלב הבא, שלב הכרזתו של החייב פושט רגל. על בית המשפט להחליט האם להכריז את החייב פושט רגל לבקשתו, בעיקר בהתייחס לשאלה האם החייב פעל בתום לב. " (עמ' 112)
"השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בסוגיה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל החייב בתום לב... לשאלת קיומו או העדרו של תום לב בפעולותיו של החייב יש ליתן תשובה בנוגע לשתי תקופות שונות: האחת, לפני הגשת הבקשה לבית המשפט; האחרת, מאז הגשת הבקשה. הדגש בתקופה הראשונה מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של החובות. דומה שהמקרה הקיצוני ביותר של חוסר תום לב הינו של חייב שכל חובותיו (או למצער מרביתם) נוצרו בדרכי רמיה. סוג אחר של חוסר תום לב מוצא ביטוי בביצוען של עבירות פליליות, במיוחד אם כרוכות הן ביצירת חובות. אם מתברר כי החייב יצר חובות תוך ביצוע מעשי מרמה, והוסיף על כך ביצוע של עבירות מס, תידחה בקשתו להכרזת פשיטת רגל ויבוטל צו הכינוס שהוצא." (עמ' 173)
(ראו גם: ע"א 8937/05 בנימין תבין נ' כונס הנכסים הרשמי (22.1.07)).
5.בענייננו, החייב נקלע לחובות בגינם הגיש את בקשתו לצו כינוס בשל התנהלותו הבלתי חוקית. נסיבות הסתבכותו קשורות באופן ישיר להתנהלות עבריינית ופלילית ועיקר חובותיו הינם תוצר ישיר של פעילותו העבריינית לאורך השנים. פעילות עבריינית זו, היא שהביאה למאסרו ולהיותו "אסיר משוחרר".
6.כאמור, על בית המשפט לערוך איזון ראוי בין תכליות פשיטת הרגל וביניהן שיקום החייב לבין חוסר תום ליבו של החייב ביצירת החובות. בחינת המבחנים שהותוו בפסיקה מביא למסקנה כי במקרה דנן, חוסר תום ליבו של החייב הוא דומיננטי ביותר ולכן יש לבטל את צו הכינוס.
7.בעניינינו, עבירות המס אותן ביצע החייב הן עבירות פליליות חמורות אשר בגינן הואשם, נשפט והורשע ובגינן אף ריצה עונש מאסר. בגזר דינו של החייב שניתן ע"י כב' השופט ירון לוי בת"פ 9394-04-12 רשות המיסים בישראל – מחלקה לתיקים מיוחדים נ' א. (עציר) ואח' (3.1.13) נקבע כי:
"במהלך התקופה שבין חודש יוני 2006 ועד מועד הגשת כתב האישום, אפריל 2012, פעל הנאשם [החייב – נ.ש] לביצוע עבירות מס בשיטתיות ובהיקף סכומי עסקאות בסכום נרחב, מעל 50 מיליון ₪, שהמס בגינם מגיע כדי 6.8 מיליון ₪, תוך הסוואת מעורבותו בביצוע העבירות, באמצעות שימוש באנשי "קש"". הנאשם הורשע אף בעבירות שונות לפי חוק העונשין – שימוש המסמך מזוייף ו- 3 עבירות של שיבוש הליכי חקירה."
ביהמ"ש ציין שם, כי לצד שיקולי הענישה הכלליים, שיקול חומרה נוספים שיש לקחת בחשבון בעניין זה הינם: הימשכות העבירות על פני תקופה ארוכה, כמות העבירות, סכום ההעלמה הגבוה והתחכום במעשי הנאשם, כמו גם עברו הפלילי העשיר.
מדובר בעבירות פליליות שנעשו בשיטתיות ובעורמה לאורך שנים. במסגרת פעילות עבריינית זו, לקח החייב חלק מרכזי ויצר חובות בסכומי עתק, הם החובות אותם מבקש כעת החייב כי בית המשפט יפטיר אותו מהם. בבחינת עוצמת הקשר בין אי החוקיות של פעולות החייב לבין יצירת החובות, נראה כי היא בעוצמה רבה מאוד. רוב רובם של החובות נוצרו כתוצאה מעבירות חמורות שביצע החייב.
8.במקרה דנן, אי החוקית שבפעולות החייב עולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. משכך, מתן הפטר לחייב יהיה בו בכדי להוציא את "החוטא נשכר".
9.אכן, בתחילה המליץ המנהל המיוחד על מתן הפטר והיה מצופה כי המנהל המיוחד יבצע את בדיקותיו היסודיות עוד בטרם הדיון ולא יגרום לצפייה אצל החייב כי יינתן לו הפטר, כפי שהומלץ על ידו בדו"ח המסכם. שהרי, ניתן היה בקלות לערוך את הבדיקות באמצעות עיון בהכרעות הדין וגזרי הדין שניתנו ביחס לחייב ולא להגיש המלצות לקראת הדיון שהתברר כי הן לא היו ראויות. יחד עם זאת, לאור חוסר תום הלב המובהק שביצירת מרבית החובות, אין כל הצדקה כי החייב ייהנה מ"חסד המחוקק".
10.באשר לטענת החייב, כי הנושה שהתנגד למתן ההפטר אינו הנושה בעל החובות העיקריים בתיק ולכן יש להכריז עליו פושט רגל וליתן הפטר לאלתר – אין לקבל טענה זו. לצורך בחינת תום ליבו של החייב, אין זה משנה שמי שהעלה את הטענה הוא נושה "קטן מאוד".
11.סיכומו של דבר: אני מורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב. צו הכינוס שניתן לנכסי החייב ביום 23.12.15 – מבוטל. צו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל ביום 1.1.18.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ח, 12 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.
