א.מ. נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה של החייבת להכרזתה כפושטת רגל, ולמתן צו הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל.

יוקדם ויודגש כי במוקד הבקשה שבפניי עומדת השאלה האם יש מקום להכרזת החייבת כפושטת רגל ו/או האם יש מקום למתן צו הפטר לאלתר לחייבת וזאת בנסיבות בהן חובה המרכזי והמהותי של החייבת נוצר עקב מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידה.

רקע עובדתי:

ביום 16.9.2015 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת שהינה כיום בת 47, גרושה פעמיים ואם ל-4 ילדים, אחת מהם קטינה בת 9 שנים. בצו הכינוס נקבע לחייבת צו תשלומים חודשי בסך של 200 ₪.

כעולה מהדו"ח המסכם אשר הוגש על ידי המנהל המיוחד לקראת הדיון בהכרזת החייבת כפושטת רגל, מדובר בחייבת הסובלת מבעיות נפשיות, ועל פי אישור של המוסד לביטוח לאומי לחייבת נקבעה נכות רפואית של 40% לצמיתות, וכן דרגת אי כושר קבועה של 75% המזכה בתשלום 100% קצבת נכות.

בשל האמור לעיל החייבת אינה עובדת, ומתפרנסת מקצבת נכות בסך 4,100 ₪.

לטענת החייבת, חובותיה נוצרו בשל גירושיה מבעלה השני, אשר צרך סמים, התעלל בה ונהג כלפיה באלימות.

עוד עולה מדו"ח המנהל המיוחד,כי החייבת שיתפה פעולה עם הליך פשיטת הרגל והגישה דוחו"ת מגובים באסמכתאות כנדרש וכמו כן עמדה בתשלומים החודשיים שנדרשו ממנה, ובקופת הכינוס הצטבר סך של 2,600 ₪.

במסגרת ההליך הוגשו כנגד החייבת 7 תביעות חוב בסכום כולל של 67,652 ₪ ולאחר בדיקת המנהל המיוחד אושרו תביעות חוב בסכום כולל של 58,499 ₪.