א.י.מ. סלים הובלות בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנה ביום 17.9.13, בגין הובלת מטען במשקל החורג ב-29.937% מהמשקל המירבי המותר.

טיעוני הצדדים

החברה הינה בעלת הרכב, המשמש אותה לעסקיה. הנהג הינו שכיר של החברה, המועסק אצלה כשנתיים ולמיטב ידיעתה לא ביצע בתקופה זו כל עבירת תנועה. הנהג הוזהר כשהתקבל לעבודה כי עליו להקפיד על חוקי התנועה. מידי חודש נערכת בדיקה לגבי ביצוע עבירות על ידו והוא מוזהר שוב. מידי יום מוזהר הנהג כי עליו לקיים את חוקי התנועה וכי מופקד בידיו רכוש יקר – המשאית. עוד נטען כי ביצוע העבירה מוכחש, וכי הקצין הפוסל לא הקפיד על כללי המשפט המנהלית

מר סאלח עבדאללה אישר את תצהירו, נשאל בחקירתו הנגדית אם הוא מנהל העבודה בחברה והשיב כי "אני עובד כמנהל. התפקיד שלי להגיד כל יום בבוקר שלא יעשו עבירות תעבורה. אני שכיר בחברה. אני גם בעל מניות בחברה". החברה מעסיקה 35 נהגים, הנוהגים ב-35 משאיות. יש לחברה קצין בטיחות, אך הוא לא התייצב לדיון. קיימת תיקיית נהלים, אך היא לא הובאה לדיון. לדבריו, הנהג לא ביצע כל עבירה במהלך השנתיים בהן מועסק בחברה. כשנאמר לו כי בוצעה עבירה ב2012, אמר – לא במשאית. המצהיר אישר כי אין משקל באתר הבניה, וכי "הדברים שמעמיסם זה לא עולה על המשקל" (עמ' 2 ש' 32), כך אמרו לו המעמיסים והוא סומך עליהם משום שמדובר ב"חומרי בניה שאף פעם לא עולים על המשקל המותר".

ב"כ המשיבה טען לקיומן של ראיות לכאורה, וכי המבקשת איננה עומדת בתנאי סעיף 57 לפקודה, וכי המצהיר טען בעלמא כי מזהיר את נהגיו מידי יום מבלי להציג תיקיית נוהלי עבודה מסודרת.

דיון והכרעה

לענין הראיות לכאורה, ראו החלטתי בתיק המקביל 2126-09-13, שם מצאתי כי כאלה קיימות. כך גם לגבי המסוכנות.

נטען כי המצהיר הינו מבעלי המניות בחברה המבקשת - א.י.מ. סלים הובלות בע"מ, שהינה בעלת המשאית. לא הונחו לפניי ראיות לכך, ב"כ המבקש התחייב להמציאן, אך נוכח מהות החלטתי דלהלן, אינני רואה צורך להמתין לקבלתן, ואצא מנקודת הנחה כי המצב הינו כנטען.

המצהיר טען מחד גיסא כי הזהיר את הנהג לבל יבצע עבירות בעת קבלתו לעבודה, הוא חוזר ועושה כן פעם בחודש, שעה שהוא בודק את נרשמו לו הרשעות בתעבורה, ומלבד זאת, הוא מזהירו מידי יום ביומו לבל יבצע עבירות.

מאידך גיסא, השיב המצהיר כי הוא מודע לכך שבאתר אליו שלח את נהגו לאסוף פסולת בניין, אין משקל, וכי על סמך ידיעתו האישית מדובר בפסולת שמשקלה מועט.

קרי; המצהיר עצמו שלח את הנהג לפנות פסולת, כשהוא מודע לכך שלא ניתן לשקול את המשאית העמוסה בטרם יציאתה על מנת לודא האם עמוסה כחוק או חלילה מעבר לכך.

בנסיבות אלה, נראה כי המצהיר לא רק שלא עשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירה, אלא אף עצם עיניים לאפשרות התרחשותה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי בפקס לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: