א.י.ב. הנדסה והשקעות בע"מ ואח' נ' עיריית אשדוד

החלטה

1.המבקשת 1 (חברה בהליכי פירוק) התקשרה ביום 9.1.08 עם המשיבה, עיריית אשדוד (להלן – העירייה) בהסכם "לביצוע עבודות גבס, קונסטרוקציות מתכת, צבע ופירוקים במבנה היכל התרבות באשדוד" (להלן – החוזה הראשון).

בגדרו של הסכם זה מסרה המבקשת לעירייה ערבות בנקאית שהוצאה על ידי הבנק, המבקש 2 ("הבנק") בסכום של 327,330 ₪ (להלן – "הערבות הבנקאית").

הערבות הבנקאית הוצאה על ידי הבנק לטובת העירייה ביום 10.1.2008 – וכתב הערבות מנוסח כדלהלן:

"לכב'

עיריית אשדוד

הנדון: ערבות בנקאית

על פי בקשת א.י.ב. הנדסה והשקעות בע"מ ("החוב") אנו ערבים בזאת כלפיכם לתשלום כל סכום שהוא עד לסכום כולל של 327,330 ₪ שתדרשו מאת החייב בהקשר להתחייבויות החייב כלפיכם על פי חוזה לביצוע עבודות גבס, קונסטרוקציות מתכת צבע ופירוקים בהיכל התרבות אשדוד (הדגשה שלי – י.א.).

... 7 ימים מקבלת דרישתכם הראשונה בכתב, אנו נשלם לכם כל סכום מבלי להטיל עליכם חובה לבסס את דרישתכם ומבלי שתהיו חייבים לדרוש תחילה את התשלום מהחייב...".

שנה ויותר לאחר מכן, במרץ 2009, חתמו המבקשת והעירייה על חוזה נוסף שכותרתו "נספח לחוזה לביצוע עבודות גבס קונסטרוקציות מתכת צבע ופירוקים" ובו התחייבה המבקשת לספק לעירייה "שירותי קבלן ראשי" בפרויקט היכל התרבות כמפורט בנספח א לאותו הסכם (להלן – ההסכם הנוסף).

שירותים אלה שונים לחלוטין בטיבם ובמהותם מעבודות הבנייה להן התחייבה המבקשת בחוזה הראשון.

כחלוף שנה נוספת נקלעה המבקשת להליכי חדלות פרעון וביום 9.4.2010 ניתן כנגדה צו פירוק ומונה לה מפרק זמני.

2.לאחר מינוי המפרק לחברה, ובאישור ביהמ"ש של הפירוק, הגישה החברה בפירוק באמצעות המפרק תביעה נגד העירייה לתשלום סכום של 477,633 ₪.

תביעה זו הוגשה בינואר 2011. על פי הנטען בתביעה, העירייה חבה לחברה סכומים אלה בגין עבודות שבוצעו על פי ההסכם הנוסף וטרם שולמו על ידה.

במקביל, פנתה העירייה לבנק ביום 17.1.2011 בדרישה לחילוט מלוא סכום הערבות הבנקאית (ע"ס 327,330 ₪) במכתב הדרישה ציינה העירייה כדלהלן:

"...חילוט הערבות נעשה, בין היתר, בשל הפרת ההסכם מינואר 2008 (ה"הסכם הראשון" – י.א.) וכן הפרת התוספת להסכם ממרץ 2009 ("ההסכם הנוסף" י.א) ונזקים שנגרמו לעירייה בשל התנהלות (המבקשת) בפרויקט היכל התרבות אשדוד". (ההדגשות שלי – י.א.).

שני המבקשים שבפני (דהיינו החברה על ידי המפרק והבנק) פנו בבקשה לבית משפט השלום לצו מניעה זמני האוסר על חילוט הערבות הבנקאית עד להכרעה בתובענה הכספית שהגישו החברה והמפרק נגד העירייה.

בהחלטה מיום 5.6.11 דחה בימ"ש השלום את הבקשה לצו זמני.

כנגד החלטה זו הוגשה בקשה זו שבפני למתן רשות ערעור.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן החלטתי לדון בבקשה כבערעור – כאילו ניתנה הרשות לכך.