א.י. איור בע"מ נ' מדר

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשתה. כן לפניי תגובת המשיבה לבקשות אלו.

עסקינן בשיק על סך 500 ₪, שזמן פירעונו 10.3.12. לטענת המבקש, השיק הוצג בחשבון הבנק שלו טרם זמנו, והוחזר על ידי הבנק מסיבה זו. השיק לא הוצג שנית, ולא נדרש פירעונו, עד לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

אשר להגשת ההתנגדות באיחור, הרי שלטענת המבקש האזהרה נמסרה לגרושתו, שהוא אינו מתגורר עמה, ובשעה שהמבקש עצמו היה במעצר בית אצל משפחתו, ביישוב אחר.

לטענת המשיבה, גרושתו של המבקש ניהלה עמה משא ומתן בעניין השיק, בשם המבקש, כפי שעולה ממכתב ששלחה בפקס. על כן, הטענה כי המבקש לא ידע על התיק – אינה אמת. לגופו של עניין, לטענת המשיבה, אין בפי המבקש טענה כל שהוא כנגד השיק. השיק הוצג לפירעון בבנק בסמוך למועד בו ניתן (10.3.11), ואין זה מתקבל על הדעת שהשיק ניתן עם תאריך של שנה קדימה, כך – לטענת המשיבה.

אשר למועד הגשת ההתנגדות:

המשיבה אינה חולקת על כך, שמי שקיבל את האזהרה אודות פתיחת התיק היא גרושתו (או פרודתו) של המבקש. לטענתה, אין להאריך את המועד, שכן ההתכתבות עם גרושתו של המבקש מעידה על ידיעתו. טענה זו אני דוחה. ראשית, אין במכתב ששלחה הגב' שגית מדר אל המשיבה משום אמירה כי מדובר בפנייה בשם המבקש, ואין יפוי כוח. המכתב אינו מעיד אלא על ידיעת הגב' מדר, ולא על ידיעת המבקש. לא למותר לציין, כי מדובר בשיק מחשבון בנק משותף, כך שייתכן כי הגב' מדר דאגה לאינטרס של עצמה עת השיבה לפניית המשיבה.

יתר על כן, מכתבה של הגב' מדר נושא תאריך 26.8.12, ואילו תיק ההוצאה לפועל נפתח חודשים רבים לאחר מכן, ביום 12.5.13. נראה כי מדובר בתגובה להתראה, שקדמה לפתיחת התיק, ואין בכך אפילו כדי להעיד על ידיעתה של גב' מדר על תיק ההוצאה לפועל.

לאור האמור, אני רואה לנכון להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל.

לגופו של עניין:

אכן, אין בפי המבקש טענות הנוגעות לקרן החוב. עם זאת, אין בכך כדי להביא, בהכרח, לדחיית התנגדותו, שכן החוב בהוצאה לפועל אינו מורכב רק מקרן החוב והפרשי ההצמדה והריבית שעליה, אלא מהוצאות פתיחת התיק, ושכ"ט ב"כ המשיבה. כל אלו יחד הגיעו בעת הגשת ההתנגדות לסכום של 1,800 ₪ לערך, כאשר בשיק על סך 500 ₪ עסקינן (למעלה מפי שלושה!).

טענת המבקש, כי השיק הוצג לפירעון שנה לפני המועד הנקוב בו, נתמכת בהדפס שנעשה בבנק, על צדו האחורי של השיק. לא ברור כעת מה היא הסיבה לכך שהמבקש משך שיק עם תאריך פירעון שחל שנה מאוחר יותר, אך כן ברור, כי הוא הוצג לפירעון לפני המועד הנקוב, ולא כובד – מטעם זה בלבד. המשיבה, או מי שאחז בשיק באותה עת, יכולים היו לפעול לגביית השיק במועד פירעונו, ולאו דווקא לפנות להליכי הוצאה לפועל, אשר מגדילים את החוב שלא לצורך. אם התאריך שנכתב על השיק נכתב בטעות, יכול היה הנפרע לפנות אל המבקש ולבקש לתקן את הטעות. התוצאה לפיה המבקש דווקא הוא שיישא בכל העלויות הנלוות לכך שהשיק הוגש לביצוע בהוצאה לפועל, לאחר שהוצג טרם זמנו, אינה התוצאה האפשרית היחידה, ועל כן – יש ליתן למבקש רשות להתגונן בנסיבות אלו.

אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות עד לסכום של 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפירעון ועד היום. סכום זה עומד על 529 ₪, נכון להיום. על המבקש לשלם סכום זה, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן – ניתן יהיה לגבות את הסכום בהליכי הוצאה לפועל, על כל המשתמע מכך, תוך חיוב המבקש בהוצאות הוצל"פ ובשכ"ט עו"ד בהוצל"פ.

אשר ליתרת התביעה, המורכבת מהוצאות ומשכ"ט בהוצל"פ, ניתנת בזאת רשות להתגונן.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 60 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן תימחק התביעה, ככל שהיא עולה על סך 529 ₪.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה (ככל שהיא עולה על 529 ₪).

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.