א.י. אגוד שרותי כח אדם בע"מ נ' ארגון עובדי מזרחי-טפחות

פסק דין

חבילות שי אשר רכשה התובעת ובקשה להפיץ לחבריה באמצעות הנתבעת – נגנבו ממחסן בו אוחסנו. נוכח גניבה זו נאלצה התובעת לרכוש חבילות שי חדשות. במסגרת תביעה זו חלוקים הצדדים באשר לאחריות לנזק שנגרם עקב הגניבה, כאשר כל צד טוען כי הגניבה ארעה עת שהצד השני החזיק בחבילות השי. במוקד תביעות אלו איפוא, ההכרעה במחלוקת העובדתית בדבר זהותו של זה שהחזיק בחבילות השי עת ארעה הגניבה.

העובדות

התובעת, ארגון עובדי מזרחי-טפחות (להלן: "הארגון"), הינה אגודה רשומה המהווה את ארגון העובדים היציג של עובדי בנק מזרחי-טפחות (להלן: "הבנק"). הנתבעת, א.י. אגוד שרותי כח אדם בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה פרטית העוסקת במשלוחים ומתן שירותי כוח אדם.

במהלך דצמבר 2009 עסק הארגון בהכנות לחלוקת חבילות שי לעובדי הבנק בט"ו בשבט תש"ע. לצורך זאת, התקשר הארגון עם האגודה "חצר כנרת מוצרי תמר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן: "חצר כנרת") ורכש ממנה 3,550 חבילות שי בעלות כוללת של 164,000 ₪ בצירוף מע"מ. בין הארגון לבין חצר כנרת סוכם כי חבילות השי ימסרו על ידי חצר כנרת ביום 21.1.10.

מכלל חבילות השי שנרכשו מחצר כנרת, תכנן הארגון להפיץ כ- 3,500 חבילות שי בקרב העובדים בסניפי הבנק השונים בישראל, כ- 170 סניפים. לצורך ביצוע ההפצה, נוצר קשר בין הארגון לבין החברה וביום 19.1.10 סוכם בין הצדדים כי החברה תבצע את חלוקת חבילות השי לסניפי הבנק במשך מספר ימים עד להשלמת החלוקה ביום 28.1.10. כנגד שירותי ההפצה של החברה, התחייב הארגון לשלם לחברה סך של 23,100 ₪ בצירוף מע"מ. לתיאום העברת חבילות השי מחצר כנרת לחברה, נמסרו לחצר כנרת פרטיה של החברה ונמסרו לחברה פרטיה של חצר כנרת.

העברת חבילות השי מחצר כנרת לחברה בוצעה באמצעות חברת הובלה, שיא שירותי הובלה בע"מ (להלן: "חברת ההובלה"), אשר נשכרה בידי חצר כנרת. ביום ה', 21.1.10, הגיעה משאית של חברת ההובלה לחצר כנרת, חבילות השי הועמסו והמשאית יצאה לדרכה, דהיינו להעברת חבילות השי לחברה. בפועל, הגיעה המשאית של חברת ההובלה למושב חמד, למחסן של אדם בשם יוסף שלום (להלן: "יוסף") ושם גם נפרקו חבילות השי ואוחסנו.

עם הגעת חבילות השי למחסן במושב חמד ועד יום א', 24.1.10, בצעה החברה חלוקה של חבילות שי לסניפי הבנק. בליל יום 24.1.10 ארעה פריצה למחסן בו אוחסנו חבילות השי במושב חמד והסתבר כי נגנבו ממנו 1,512 חבילות שי. החברה המשיכה בהפצת חבילות השי שלא נגנבו, תלונה על הגניבה הוגשה למשטרה ובמקביל, למניעת פגיעה בעובדים, פעל הארגון מיידית להזמנת חבילות שי נוספות מחצר כנרת ואף גלויות שיש לצרף לכל חבילת שי. ביום 27.1.10 נשלחו מחצר כנרת 1,512 חבילות השי הנוספות, אלו נמסרו במישרין לחברה במחסנה בתל אביב והופצו על ידה לעובדי הבנק.

בשוך הסערה נפנו הצדדים להתחשבנות כאשר הם מטיחים זה בזה את האחריות לגניבת חבילות השי והנזק שנגרם בעטיה. הארגון לא אווה לשלם לחברה על שירותי ההובלה וזו לא הסכימה לפצות את הארגון על נזקי הגניבה. בהעדר הסכמה, הוגשו על ידי הצדדים תביעות הדדיות, כאשר הארגון תובע שיפוי על נזקיו והחברה תובעת תשלום עבור שירותיה.

תמצית טענות הצדדים והראיות

הראשונה לפנות לערכאות הייתה החברה (תיק מס' 21733-02-10).

לטענת החברה, התחייב הארגון לשלם לה על שירותי ההפצה של חבילות השי, השירותים ניתנו, חבילות השי הגיעו ליעדיהן ועל הארגון לשלם את אשר התחייב – 26,796 ₪.

אף הארגון הגיש תביעה כנגד החברה (תיק מס' 41841-02-10).

לטענת הארגון, נמסרו חבילות השי לחברה ביום 21.10.10 וממועד זה הייתה החברה האחראית הבלעדית לשמירתן. אירוע הגניבה של חבילות השי ארע בעת שחבילות השי היו באחריות החברה ולכן החברה אחראית לנזק שנגרם עקב הגניבה. הארגון כולל בנזקים הנטענים סך של 75,600 ₪ אשר שולמו בגין רכישת חבילות השי החלופיות, 1,392 ₪ ששולמו עבור גלויות חדשות ו- 7,500 ₪ כנזק כללי עבור ההתעסקות באירוע עקב הגניבה. בסך הכל עותר הארגון לחיוב החברה בתשלום סך של 84,492 ₪.

הארגון איננו כופר בהתחייבותו לשלם לחברה את הסכום שהיא תובעת בגין הפצת חבילות השי, אך מבקש לקזז סכום זה מסך נזקיו הנתבעים כאמור.

ביחס לטענות הארגון על העברת החזקה בחבילות השי, טוענת החברה כי חבילות השי כלל לא נמסרו לה לפי המוסכם. לטענתה, הסתבר שחבילות השי לא נארזו באופן שסוכם מראש, ב- 21 משטחים, שלכן הארגון הוא זה שהעביר את חבילות השי למחסן במושב חמד לשם אריזתם מחדש לקראת הפצתם. כל עוד היו חבילות השי במחסן במושב חמד, היו חבילות השי בחזקתו של הארגון, לא של החברה, שלכן אין על החברה אחריות כלשהי לשמירת חבילות השי ולא כל שכן שאין היא אחראית לנזקי הארגון עקב הגניבה. אף בסך נזקי הארגון הנטענים כופרת החברה.

הדיון בשתי התביעות אוחד. מטעם הארגון העידו גב' אסתי עובד קולה (להלן: "גב' קולה") מנהלת השיווק של חצר כנרת; מר דוד בן דוד (להלן: "בן דוד") מזכיר הארגון; ומר אריה ארליך (להלן: "ארליך"), יועץ ארגוני חיצוני אשר סייע לארגון בארגון רכישת והפצת חבילות השי. בנוסף, זומן על ידי הארגון והעיד יוסף, השוכר של המחסן במושב חמד. מטעם החברה העידו מר דוד מלכה (להלן: "מלכה") עובד החברה; ומר אמנון לוי (להלן: "לוי"), מנהל החברה.

התקיימו שתי ישיבות הוכחות, ביום 11.1.12 וביום 4.3.12 ובסיומן ניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב.

דיון

המחלוקת העיקרית אשר נתגלעה בין הצדדים ועשויה להכריע את הכף בשתי התביעות, הינה המחלוקת העובדתית בשאלת זהותו של המחזיק בחבילות השי במחסן במושב חמד. לגרסת הארגון החברה החזיקה בחבילות השי בעת שאוחסנו במחסן במושב חמד; לגרסת החברה הארגון הוא זה שהחזיק בחבילות.