א. ט. - שרותים משפטיים בע"מ נ' וינטר

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית.

התובעת הגישה לבית משפט זה תביעה כספית בסדר דין מהיר לחיוב הנתבע לשלם עבור דמי אחסנת הרכב במגרשיה. הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף מן הטעם כי הסמכות המקומית לדון בתובענה אינה נתונה לבית משפט זה, בניגוד לטענה לקונית ברוח זו בכתב התביעה. לטענת הנתבע, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבימ"ש השלום בחדרה נוכח מקום מגוריו ונוכח "האירועים המתוארים בכתב התביעה" תהא משמעות דברים אלה אשר תהא.

התובעת טענה בתגובה כי מתקיימת בעניינו החלופה בתקנה 3 (א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ("התקנות") היינו שמחוז המרכז הוא המקום שנועד לקיום ההתחייבות. כיצד? כיוון שמגרשי האחסנה של התובעת מצויים בפתח תקווה, תחום שיפוטו של בית משפט, וחובתו של החייב לשלם את חובו היא במקום מושבו של הנושה, בהיעדר התנאה אחרת. חלופה אחרת שמציינת התובעת לקיום סמכות שיפוט לבית משפט זה היא "מקום מסירת הנכס" ובענייננו, מקום מסירת הרכב נשוא התביעה במגרשיה.

בתשובה לתשובה טוען הנתבע כי הטעמים שפורטו בתשובת התובעת לא צוינו ולו ברמז בכתב התביעה ולכן מנועה התובעת מלהעלותם כעת. עוד נאמר כי "מקום ההתחייבות" ו-"המקום שנועד לקיום ההתחייבות" הם כולם באזור הצפון. עוד נאמר כי העברת התיק תואמת את הרציונל הבסיסי של כללי הסמכות המקומית המבקשים את נוחותו של הנתבע ולא את נוחות התובע.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בחדרה. אלה טעמיי. ראשית אומר כי החלופה שצוינה בתגובת התובעת בדבר "מקום מסירת הנכס" אינה רלוונטית לענייננו. חלופה זו רלוונטית מקום בו נתבעת החזרת חפץ מסוים בעין. גם תביעה לתשלום הלוואה ניתן להגיש במקום בו נמסרו כספי ההלוואה (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, 77 ("זוסמן")). לפיכך, לעובדת מסירת הרכב במגרשי התובעת בפתח תקווה אין רלוונטיות לקיום סמכות מקומית על פי החלופה הנ"ל.

חלופה אחרת שמציינת התובעת, היא כי מקום מושבה הוא בפתח תקווה ובהיעדר התנאה אחרת בין הצדדים על החייב לקיים את ההתחייבות לתשלום כסף במקום מושבו של הנושה. טענה זו היא נכונה כמובן אולם אין לה זכר בכתב התביעה. בספרו של זוסמן עורך מחבר הספר הבחנה בין תביעה המוגשת על פי החלופה בתקנה 3 לתקנות סדר הדין שעניינה מקום מגוריו של הנתבע לבין החלופה שעניינה היות בית המשפט אליו הוגשה התביעה במקום שנועד לקיום ההתחייבות. כך, כותב המחבר, בעוד שבמקרה הראשון אין צורך בטיעון מפורש בכתב התביעה על מנת להראות כי בית המשפט אליו הוגשה התביעה הינו מוסמך מקומית לדון בה, הרי שכאשר נסמך התובע על החלופה בתקנה 3 (א)(2) לתקנות על התובע לציין בכתב התביעה הן את ההתחייבות עליה הוא מסתמך כעל עילת תביעתו ו-"..גם את המקום בו נוצרה (לפי הסכם בכתב שנעשה בירושלים ביום ... התחייב הנתבע..) ובכך הראה גם כי לבית המשפט שיפוט מבחינת המקום" (זוסמן הנ"ל, 162).

בענייננו ציינה התובעת באופן ולקוני כי לבית המשפט סמכות מקומית לדון בתביעה, מבלי להסביר כיצד ומדוע. בנסיבות אלה, לא ניתן ליתן לתובעת שסתמה ולא פירשה את מקור סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה "לירות לכל עבר" ולהציע בתגובתה חלופות מחלופות שונות המקימות, לשיטתה, סמכות לבית משפט זה. על מנת שניתן יהיה לעשות כן נדרשת התובעת לתקן את כתב התביעה תחילה.

לאור האמור, אני מקבל את הבקשה וקובע כי התיק יועבר אל בימ"ש השלום בחדרה בשים לב למקום למגורי הנתבע. אין צו להוצאות בהליך זה. הדיון שנקבע בתיק זה – בטל.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: