א.ט.ל. עדן - ייזום ניהול והדרכה בע"מ נ' המועצה המקומית גבעת זאב

פסק דין

לפני תביעה כספית שעילתה נזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, בשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן מצד הנתבעים, כאשר על הנתבעת חלה חובה מוגברת, בהיותה רשות ציבורית, בכל הקשור לאופן ניהול הליכי מכרז ומשא ומתן ולאור הנזקים הכבדים שנגרמו לתובעת בשל כך.

העובדות הצריכות לעניין

א.ט.ל. עדן- ייזום ניהול והדרכה בע"מ (להלן: "התובעת") הינה חברה פרטית אשר השתתפה וזכתה במכרז לשיפוץ והפעלת בריכת שחיה ציבורית במועצה מקומית גבעת זאב.

הנתבעת הינה המועצה המקומית גבעת זאב, אשר הפעילה את הבריכה משך שנים רבות באמצעות המתנ"ס העירוני, הייתה אמונה על ניהול והפעלת הבריכה. הנתבעת פרסמה מכרז פומבי למתן הרשאה להפעלת בריכת שחיה בגבעת זאב. משלא נמצאו מועמדים מתאימים במכרז זה פורסם מכרז חדש שמספרו 2/09 למתן שירותי שיפוץ והפעלה של בריכת שחיה.

נציגי התובעת השתתפו בסיור קבלנים שהתקיים בבריכה ביום 10.6.09. הנתבעת בחרה בתובעת כזוכה במכרז 2/09. הודעת הזכייה נמסרה לתובעת ביום 22.6.09. החתימה על חוזה ההפעלה התבצעה ביום 25.6.09. החוזה להפעלת הבריכה נחתם בין הצדדים לתקופה 4 וחצי שנים. התובעת נדרשה להפעיל את הבריכה בתוך 5 ימים מיום חתימת החוזה, זאת בשל התחייבויות חוזיות של המועצה למול קייטנות, לפתיחת עונת הרחצה. התובעת החלה בהפעלת הבריכה ביום 1.7.09.

טענות הצדדים בקליפת אגוז

בכתב התביעה נטען, כי התובעת שהסתמכה על מצג הנתונים שנמסר לה במהלך ניהול הליכי המכרז וכן במהלך המשא ומתן, גילתה להפתעתה ותוך כדי הפעלת הבריכה, כי קיימים ליקויים חמורים רבים.

לטענת התובעת, הליקויים היו ידועים וגלויים לנתבעת אולם זו בחרה שלא להציגם בשלב המשא ומתן ועריכת המכרז למציעים. פירוט הליקויים שהוסתרו מהתובעת ואשר בגינם הוגשה תובענה זו, אינם ליקויים שניתן היה לזהותם בסיור קבלנים, וזאת בין היתר בשל כך שהבריכה הוצגה למציעים במהלך סיור הקבלנים, כאשר היא מלאה במים, והיות והליקוי העיקרי הינו בעיות גלישת מים ואיטום בקרקעית וקירות הבריכה הגורמים לדליפת מים. ניתן לזהות ליקויים אלה רק באמצעות בדיקה יסודית, כאשר הבריכה ריקה לחלוטין ממים. המצב הלך והחמיר עם הזמן, עד למצב שבו איבדה הבריכה מדי יום כ- 15 קוב מים. תיקון ליקוי זה מחייב תיקון "תשתיות כבדות" וכן החלפת בקרים בחדר מכונות לעתים קרובות המחייב סגירת הבריכה וגורם לעלויות תיקון גבוהות.

הוסיפה התובעת וטענה, כי מבדיקות שערכה עלה כי עובדי המועצה ביצעו עבודת איטום טרם מסירת הבריכה לידי התובעת, אולם האיטום בוצע בדוחק הזמן ובשל כך נעשה באופן לא מקצועי, תוך שימוש בחומרים שאינם תואמים את הדרישות לבריכות שחייה, הכל על מנת להסתיר את היקף הבעיה הקיימת בנושא איטום הבריכה. בשל האופן שבו בוצע האיטום לא יכלו נציגי התובעת לזהות את הליקויים ובפועל הוסתרה מעיניהם הבעיה החמורה הקיימת באיטום.

עוד טענה התובעת, כי היא התריעה בפני הנתבעת על הליקויים שהתגלו בבריכה, כבר במהלך החודש הראשון להפעלת הבריכה. לגרסתה, לאחר שיחות שהתנהלו עם הנתבע ועם סגנו וכן עם החשב המלווה של המועצה, התבקשה התובעת להעלות טענותיה על הכתב ולהציגן לנתבעת, וכך עשתה. כמו כן, בחודש נובמבר 2009, העבירה התובעת לנתבעת תחשיב של הוצאות ששולמו על ידה וכן הצעת מחיר מחב' אקווריוס על מנת לאמוד את עלות התיקון של הליקויים הקיימים בנוגע לאיטום הבריכה.

התובעת טענה כי נדרשה להפעיל את הבריכה גם במהלך חודשי החורף, תוך שצוין בפניה כי מערכת ההסקה אינה תקינה ומוכנה להפעלה. לתובעת לא הייתה אפשרות לבדוק את מערכת ההסקה וגם כאן הסתמכה על הנתונים שהציגו בפניה נציגי הנתבעת. אולם, עם הגיע חודשי החורף, גילתה התובעת כי מערכת ההסקה נמצאת במצב חמור והפעלתה דורשת השקעה לא מבוטלת של כספים. כן התברר לה, כי כאשר הבריכה הייתה באחריות הנתבעת, היא לא פעלה בחודשי החורף כלל וכלל. לטענתה, ליקויים נוספים אשר התגלו במהלך הפעלת הבריכה, הינם ליקויים חמורים, שיש על התובעת חובה לתקנם אחרת יגרם סיכון לחיי אדם.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את חובת הגילוי. הצגת הדברים באופן מלא לתובעת במהלך המשא ומתן ובטרם נחתם החוזה, היו מונעים את כניסתה של התובעת להתחייבויות אלו, או לחילופין מביאים לכדי חתימה על חוזה, המשקף את פני הדברים לאשורם ומחייב את הנתבעת להשתתף בחלק ניכר מן העלויות, הנובעות מהזנחה רבת שנים, ומהיעדר טיפול ראוי בבריכה.

בנוסף, התנהלות זו של הנתבעת עולה כדי חוסר תום לב בניהול משא ומתן לכריתת חוזה, כאשר מדובר בפגמים מהותיים, שהיו ידועים לנתבעת בעת ניהול המשא ומתן, ואשר חלה על הנתבעת חובת הגילוי בגינם, כל שכן, כאשר מדובר ברשות ציבורית, אשר חובתה לנהוג בהגינות ועפ"י כללי היושר, חובה שהינה רחבה יותר.

התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת מומחה מטעם המהנדס רועי בן ניסים, מיום 17.2.10 וכן חוות דעת משלימה מיום 29.11.10 אשר נכתבה לאחר ביקורת שהתקיימה במהלך עבודות לשיפוץ הבריכה, כאשר זו הייתה ריקה ממים.

על בסיס טענות אלה, עתרה התובעת לפיצוי כספי בגין הוצאות התובעת לתיקון ליקויים שהתגלו במהלך הפעלת הבריכה והפסדים שנגרמו לה עד כה וכן בעבור הפסדיה העתידיים בשל אי יכולתה להפעיל את הבריכה במצבה הנוכחי.

הנתבעים כפרו בטענות התובעת. לטענתם, דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות על הסף מחוסר עילה כנגדו, שכן הוא לא ניהל משא ומתן אישי עם התובעת, לא השתתף בסיורים ואין לו קשר אישי לנושא התביעה. אחריותו היא "מיניסטריאלית" בלבד.

לגופו של עניין, גרסו הנתבעים, כי במהלך המכרז הבריכה הועמדה לרשות הזוכה במצב AS IS. נערכו שני סיורים: סיור ראשון מיום 20.5.09 וסיור שני ב- 10.6.09. בשני הסיורים השתתף נציג מטעם התובעת ולא בעל החברה הטוען לניסיון רב בהפעלת בריכות. עוד טענו, כי בסיורים נשאלו שאלות וניתנו הבהרות למשתתפים, הם בחנו את הבריכה וסביבתה ונענו בין השאר על שאלות לעניין נושא הרישיונות, תעריף ארנונה, מספר המנויים ומספר הרשומים לחוגים, מחיר מ"ק מים, כמות סולר שנתית שצרכה הבריכה וכן הוצגו למועמדים כל הליקויים הידועים שהיו באותה עת בבריכה. בסיור אחד הייתה הבריכה מלאה ובשני הייתה ריקה, כך שניתן היה לראות בבירור את מצב קרקעיתה.

לטענתם, כל ליקוי ידוע שהיה קיים בבריכה בעת המכרז הוצג לנציג התובעת. שום דבר לא הוסתר מהתובעת. התובעת ניגשה למכרז וחתמה על ההסכם לאחר שני סיורים וידעה את מצב הבריכה ואת תנאי ההתקשרות. "כדאיות" העסקה אינה עילה לביטול העסקה או לתביעות בעילה זו.

הוסיפו הנתבעים וטענו, כי הם לא נתנו אחריות כלשהי ולא התחייבו לטפל בכל תקלה שתגרם בבריכה בתקופת הפעלתה על ידי התובעת.