א.ט.ל. מוטורס בע"מ ואח' נ' משרד התחבורה/המשרד הראשי ואח'

החלטה

תמצית הטענות והאקלים המשפטי

בפני בקשה מאת הנתבעות לחייב את התובעת 1 (להלן: "התובעת") בערובה להוצאות משפט, בסך של לפחות 50,000 ₪.

יצוין כי המדובר בתובענה בסך כ-1.7 מיליון ₪, שנסובה אודות נזקים שנגרמו לכאורה לתובעות, בשל מחדלים ומצגים המיוחסים לנתבעות, בקשר לניסיונן של התובעות לייבא כלי רכב מסוימים ודחית בקשתן לסיווג כלי הרכב באופן מסויים. לשיטת התובעות, בשל התנהלות זו נגרמו להן נזקים כספיים כבדים, לרבות אבדן רווחים.

התובעת הינה חברה בע"מ, ולפיכך חל לגביה סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

סעיף 353א לחוק החברות קובע כך:

"הוגשה לבית המשפט תביעה ע"י חברה או חברת חוץ אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

ההלכה הפסוקה קובעת, כי הנטל על החברה - התובעת להוכיח כי יש בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין וכי קיימת חזקה כי יש לחייבה בערובה, כאשר הפטור הוא החריג לכלל לפיו יש לחייב בערובה.

ראה רע"א 544/89 אויקל תעשיות 1985 בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647. כן ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 750 – 751.

עוד נקבע כי שלב הבדיקה הראשון הינו מצבה הכלכלי של החברה, ובשלב השני יש לבדוק האם נסיבות הענין מצדיקות חיוב בערובה, ובכלל זה יש לבדוק את סיכויי ההליך, אם כי אין להיזקק לענין זה בהרחבה זולת אם סיכויי ההליך גבוהים מאד או נמוכים מאד.

ראה למשל רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, סעיף 13 לפסה"ד (להלן – ענין ל.נ. הנדסה).

כמו כן נפסק, כי בין השיקולים שניתן לשקול הוא האם מצבה הרעוע של התובעת נגרם כתוצאה מהתנהגות הנתבע שלא קיים את חיוביו כלפיה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר, 13.7.08).

עיון בתגובה שהוגשה מטעם התובעת, מגלה כי אין בפיה כל טענה בכל הנוגע למצבה הכלכלי או לרכושה, וממילא ברור כי לא נסתרה החזקה האמורה לעיל.

התובעת משליכה את יהבה על הטענה בדבר סיכויי התביעה, וכן טוענת כי היא הציעה לנתבעות שהתובעת 2 תחתום על ערבות אישית בהוצאות המשפט, וכך יעשה גם קרוב משפחה נוסף, אך אלה סרבו.

עוד נטען כי הנתבעות במעשיהן ומחדליהן גרמו לנזק כלכלי קשה ביותר והן שהובילו את התובעת למצב אליו נקלעה (סעיף 13 לתגובה). בנוסף, נטען כי בכל מקרה, גובה הערובה לא צריך לעלות על 10,000 ₪.

דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל.

בהיעדר כל ראיה או טענה בדבר יכולתה הכלכלית של התובעת לשלם את הוצאות המשפט שייפסקו לטובתה, ככל שייפסקו, ובהתאם לפסיקה לעיל והמקרה שבפניי, אין זה ראוי להיכנס לעובי הקורה במסגרת בקשה לחיוב בערובה בכל הנוגע לניתוח סיכויי התביעה, דבר שיש לעשות רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד (עניין ל.נ. הנדסה לעיל, סעיף 13 לפסה"ד).

עיון בכתבי הטענות לא מוביל למסקנה כי סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, וניתן לומר בשלב זה, בזהירות הראויה, כי בפי הנתבעות טענות הגנה ממשיות.

כך למשל, טוענות הנתבעות, כי היה על התובעות לתקוף את מעשי הנתבעות בעתירות מנהליות, בזמן אמת, לפני מספר שנים, דבר שלא נעשה ע"י התובעות, ללא כל הסבר מדוע.