א.ח.מ. שמחות ואירועים בע"מ נ' אירועים ועוד בע"מ ואח'

החלטה

1.הנתבעים הגישו בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

2.הנתבעים טענו, כי לאור ההלכה הפסוקה ובשים לב לכך שהתובעת היא חברה בע"מ, יש להיעתר לבקשה.

3.התובעת טענה, כי יש לדחות את הבקשה שכן אם וככל שייפסקו לחובת התובעת הוצאות, היא תוכל לשלמן.

4.דין הבקשה להדחות.

5.הנתבעים טענו, כי לתובעת חובות: עובדה המעידה על קשיים כלכליים ו/או היעדר מוסר תשלומים.

הנתבעים צרפו דו"ח מצב של חברת D&B (להלן: "דוח המצב") וטענו כי ממנו עולה, שהתובעת לא פורעת חוב קיים לספק שלה מחודש אפריל 2009 למרות שמדובר בחוב של 50,000 ₪.

ולפיכך, אם התובעת לא יכולה לשלם חוב של 50,000 ₪, היא בוודאי לא תוכל לשלם את סכום ההוצאות שייפסקו בתביעה זו, ככל שייפסקו, (בענייננו, התביעה עולה על 1.4 מיליון שקלים).

עוד טענו הנתבעים, כי מדו"ח המצב עולה, שנגד התובעת תלויה ועומדת תביעה כספית אשר הוגשה נגדה בבית המשפט השלום בתל אביב.

הנתבעים טענו, כי התביעה היא חסרת בסיס עובדתית ומשפטית ובנסיבות העניין, יש לקחת גם זאת בחשבון.

6.התובעת טענה, כי ככל שייפסקו לחובתה הוצאות היא תוכל לשלמן, וכי יש לה התחייבויות בגין פעילות שוטפת כמו לכל גוף עסקי אחר, אך היא עומדת בכל התחייבויותיה ותשלומיה.

כך למשל, היא שילמה את מלוא התמורה בעסקת המכר נשוא ההתדיינות (עסקה שנכרתה ביום 20/5/07) בסך של 77,000 $.

כמו כן צירפו כנספח א' "מכתב המלצה" מבנק המזרחי ובו נכתב, כי התובעת מנהלת בבנק המזרחי חשבון מסודר והיא מצויה (נכון ליום כתיבת המכתב – 9/12/09) ביתרת זכות.

כמו כן צורפה חוות דעת רו"ח ולפיה על פי נתונים בלתי מבוקרים שמצויים בידי רוה"ח, יהיה בידי התובעת יכולת לשאת בתשלום הוצאות (אשר הוערך על ידי רוה"ח בסכום של כ- 44,000 ₪ + מע"מ).

ב"כ התובעת ציין, כי הסכום של ה- 50,000 ₪ שנכתב בדו"ח המצב אינו סכום בפיגור כלל ומדובר בסכום שבגינו מנוהלת תביעה בבית משפט השלום בתל אביב בת.א. 164080/08 ולתובעת שהיא הנתבעת שם, היו טענות הגנה מצוינות ובסופו של דבר הסתיים הסכסוך בהסכם גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין והתובעת היתה צריכה לשלם על פי הסכם הגישור סך של 8,500 ₪ בלבד.

7.סעיף 353 א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.

8.המשיבה היא חברה בע"מ וכאשר מדובר בחברה בע"מ, בית משפט נוטה לחייב בהפקדת ערובה יותר מבמקרה של תובע, שהוא אדם פרטי.

ראה לעניין זה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מ"ד (1) 647 בעמ' 652 וכן ברע"א 3274/92 סרוסי נ' י.ע.ף קידום מכירות בע"מ, פ"ד מ"ז (2) 192 וכן רע"א 5088/96 STOOMHAMEER AMSTERDAM. N.Y נ' שגב ואח', פ"ד נ' (3) 473, 471.