א ו טמזג ין(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

הערר שבפניי מתמקד למעשה בבקשה להורות על דיון במעמד הצדדים בבימ"ש קמא, במסגרת עיון חוזר.

העורר, יוסי אוטמזגין, הואשם בשורה של עבירות, ובכללן התפרצות, החזקת רכוש החשוד כגנוב, נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ואיומים. ביום 2.6.10 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו ברוב העבירות המיוחסות לו, וכן כי קיימת עילת מעצר. לעורר עבר פלילי עשיר ועקבי, ויש לו 30 הרשעות, ביניהן הרשעות בעבירות רכוש. יחד עם זאת, החליט בימ"ש קמא על קבלת תסקיר לבדיקת חלופת מעצר. שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של העורר, ובין השאר, לא המליץ על רעייתו של העורר ועל אביו כראויים לפקח עליו במסגרת מעצר בית. שירות המבחן גם סבר שאין מקום להורות על שחרורו לתהליך קבלה בהוסטל.

השופטת קמא אימצה את עמדת שירות המבחן והורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. ואולם, בסוף החלטתה ציינה השופטת כי אם וכאשר תהיה בידי העורר "חלופה ראויה, מתאימה ומהודקת", הוא יוכל לפנות בבקשה לעיון חוזר.

החלטה זו ניתנה בתאריך 23.6.10, והנה לא חלפו אלא שלושה שבועות והסנגור פנה שוב לביהמ"ש בבקשה ל"עיון חוזר". הסנגור לא הציג חלופה חדשה אלא שביקש שוב כי רעייתו של העורר תשמש כמפקחת. הטעם המרכזי המוצג בבקשה הוא שטעה בימ"ש קמא בציינו כי רעייתו של העורר אינה מתאימה לפקח עליו, לאור זאת שהוא הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית בספטמבר 2008 בשעה ששוחרר לחלופת מעצר. הסנגור טען כי לא מדובר היה בהפרה של מעצר בית מכוח החלטת בימ"ש אלא בהפרה של מעצר בית אליו שוחרר העורר על ידי קצין משטרה, ומכאן שבאותה עת אישתו של העורר לא הייתה מפקחת עליו.

השופטת קמא ציינה תחילה כי לא התקיימו תנאים לעיון חוזר (19.7.10), ואולם, לאחר פניה נוספת של הסנגור, כתבה השופטת קמא כי גם אם נפלה טעות כמוצג על ידי הסנגור, הרי אין בכך כדי לשנות מההחלטה הסופית "אשר מסתמכת על נימוקים נוספים ואחרים".

הסנגור סבור ראשית כי היה מקום לקיים דיון בנוכחות הצדדים, ושנית, כי גם לגופו של עניין יש מקום לאשר את אישתו של העורר כמפקחת, ובין השאר, יש לדעתו לעשות כן לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן.

בדיון בעל-פה ביקשתי לעמוד על הטעם בעצם הבקשה להחזיר הדיון לבימ"ש קמא בלא מציאת חלופת מעצר אחרת, היינו, שהמפקח לא יהיה אישתו של העורר. זאת, משום שגם אם צודק הסנגור בטענתו הנקודתית, הרי ששירות המבחן הציג למעשה כמה טעמים המסבירים את אי אישורה של אשת העורר כמפקחת. הסנגור סבר כי הדברים קשורים לאותה טעות, אך הסכים כי נכון הדבר לעשות מאמץ מבחינת ההגנה למצוא גם חלופת מעצר אחרת.

לדעת ב"כ המשיבה, לא נפלה כל טעות בהחלטת בימ"ש קמא.

כאמור, מפקפק אני בתועלת של עיון חוזר בבקשת הסנגור בבקשה כי אשת העורר תשמש כמפקחת, וזאת לאור כל מה שהועלה לעיל. נראה לי שגם הסנגור מבין זאת. יחד עם זאת, מאחר שהסנגור עומד על כך שהוא יוכל לנסות ולשכנע בכך שאשת העורר ראויה עתה לשמש כמפקחת, ומאחר שבימ"ש קמא קבע לכאורה כי היא אינה מתאימה לשמש, כאמור, לאור אותה עבירה של הפרת הוראה חוקית בספטמבר 2008 (עמ' 13 להחלטת בימ"ש קמא, שורות 15-17), סבור אני כי מוטב שהדיון בעניין זה יישמע בפני צדדים בבימ"ש קמא. לא אסתיר כי פקפוקיי בתועלת שבדבר עדיין קיימת, ואולם, הסנגור הודיע כי הוא שוקד על מציאת חלופת מעצר אחרת, וכזכור, גם בימ"ש קמא לא מנע הגשת בקשה לעיון חוזר במקרה כזה.

סופו של דבר, הערר מתקבל רק במובן זה שבימ"ש קמא מתבקש לקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשה הקיימת לעיון חוזר. יצוין כי איני מקבל את הבקשה להורות על הגשת תסקיר נוסף, ועניין זה ייבחן על ידי בימ"ש קמא. ביהמ"ש קמא יקיים את הדיון בהתאם ליומנו.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

מנחם פינקלשטיין, שופט

הוקלד על ידי: ליאת בוסי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: