א. בטחון(1998 ) בע"מ נ' אשד

החלטה

1.עניינה של החלטה זו בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת מ' שרביט) בת"ק 49530-11-12 שניתן ביום 11.7.13.

2.בפסק הדין שביסוד הבר"ע נתקבלה בחלקה תביעה של המשיבה נגד המבקשת לפיצויים בגין נפילת המשיבה במדרגות חניון המופעל ע"י המבקשת. התביעה עמדה על 25,000 ש"ח ובית המשפט קמא חייב את המבקשת לשלם למשיבה 18,000 ש"ח ועוד הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

3.לאחר עיון בבר"ע ובנספחיה החלטתי לדחותה ללא צורך בתשובה.

4.לעניין בקשות רשות ערעור על פסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות נפסק ע"י בית המשפט העליון כי רשות כזו תינתן "במשורה" (ראו מהעת האחרונה רע"א 7074/12 סעדה נ' בן טוב, החלטה מ-18.11.12) וכי "יש לצמצם את המקרים בהם ניתנת רשות ערעור על פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות" (ראו מהעת האחרונה רע"א 3204/12 חן נ' בן שושן, החלטה מ-2.1.13). לצד פסיקה זו נפסק גם כי "ראוי שערכאת הערעור תבחן בקפידה יתירה האם הכרחי לדרוש מהמשיבה תשובה לבקשת רשות הערעור" (ראו למשל בר"ע (מח', י-ם) 375/08 ארקיע נ' קורח, החלטה מ-3.4.08 (שממנה הציטוט) ובר"ע (מח', י-ם) 1120/09 ארנסטי נ' סגל, החלטה מ-30.12.09).

5.המבקשת ערה לכך כי במקרה דנן המשוכה שעליה לעבור היא גבוהה אפילו יותר, שכן היא קוראת להתערבות בקביעות של מהימנות ושל עובדה שנקבעו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות.

6.במקרה דנן מדובר בפסק דין מפורט, המבוסס על מהימנות שנגזרה מן ההתרשמות הישירה שבשלב שמיעת הראיות, על ביקור במקום שערך בית המשפט קמא ועל התמונה הראייתית הכוללת. במסגרת פסק הדין נקבעו ממצאים עובדתיים והוסבר היטב מדוע נקבע מה שנקבע לעניין האחריות והנזקים. בהמשך לכל המצוין וכאשר אין בפסק הדין טעות גלויה על פניה, יש לדחות את הבר"ע דנן מבלי לבקש תשובה. טענות המבקשת אינן מצדיקות תוצאה שונה.

7.בשולי הדברים אעיר את ההערות הבאות:

ראשית – אין לקבל את הטענה כי לא היה ראוי שהתביעה שביסוד הבר"ע תידון בבית המשפט לתביעות קטנות וגם לא את הטענה כי התייחסותו של בית המשפט קמא לראיות לא הייתה ראויה ומחייבת התערבות של ערכאת הערעור. אדרבה, המקרה דנן כלל אינו חריג בנוף התביעות המגיעות והזוכות להכרעתם של בתי המשפט בכלל ובתי המשפט לתביעות קטנות בפרט. בית המשפט קמא פעל כראוי לגבי מה שעמד להכרעתו, ואפשר שאף עשה מעבר לנדרש, ובוודאי שאין המדובר במקרה כה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור בפסיקתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

שנית– הטענה כאילו מדובר בפסק דין המבוסס על עדות יחידה של בעל דין היא תמוהה ביותר. לא רק שבית המשפט קמא ציין בפסק דינו (בסעיף 4) ראיות נוספות שבהן מצא חיזוק לגרסת המשיבה, אלא שה"ביקור במקום" מהווה אף הוא נדבך משמעותי לביסוס תוצאתו של פסק הדין.

שלישית – יש לראות בחומרה את הטענה כאילו בית המשפט קמא "נתן בפסק הדין ביטוי למגמת 'פסיקה עונשית' כלפי המבקשת, אשר דחתה הצעת פשרה שהוצעה ע"י בית המשפט הנכבד קמא". לעניין זה אסתפק בהפניה להתייחסות מהעת האחרונה של בית המשפט העליון לטענה דומה במסגרת רע"א 1488/13 הלפרין נ' המועצה המקומית מודיעין עילית (החלטת כב' השופט זילברטל מ-3.7.13). לנוכח כל שנאמר לעיל ובכלל, הדברים יפים והולמים גם את המקרה דנן.

8.השורה התחתונה היא אפוא כדלקמן:

א.הבר"ע נדחית ללא שמתבקשת תשובה בקשר אליה.

ב.משלא נתבקשה תשובה לבר"ע, לא תחויב המבקשת בהוצאות בגינה.

ג.הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת תוחזר לה.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ד' בחשון תשע"ד, 8 באוקטובר 2013. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: