א.ב. דידי הנדסה בע"מ נ' י.נ. אפי הנדסה בע"מ

החלטה

בפניי בקשת הנתבעת (המבקשת) להעברת הדיון מחמת העדר סמכות מקומית, לבית משפט השלום בתל-אביב.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי בהסכם עליו חתומים הצדדים (נספח א' לבקשה), קיימת תניית שיפוט ייחודית, הקובעת כי הסמכות לדון בכל עניין הנוגע להסכם או הנובע ממנו מסורה לבית משפט השלום או המחוזי בתל-אביב, ולהם בלבד. לפיכך, לטענתה, יש להעביר את הדיון בתיק זה לבית משפט השלום בתל-אביב.

המשיבה מתנגדת לבקשה ולטענתה, ככל שהמבקשת סברה כי בית משפט זה חסר סמכות מקומית לדון בעניין, היה עליה להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה, במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 21/10/13. משלא עשתה כן, החמיצה את האפשרות להעלות טענה בדבר העדר סמכות מקומית, ויש לראותה כמי שהסכימה לסמכותו של בית משפט זה. יצוין כי המשיבה לא טענה כל טענה כנגד תניית השיפוט הייחודית.

במסגרת תשובתה טענה המבקשת כי היא עמדה בדרישה של העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה, שכן מבחינה מהותית טרם התקיים דיון לגופו של עניין; טרם נדונה ההתנגדות לביצוע שטר, והתצהיר שהוגש במסגרת ההתנגדות עדיין לא הפך לכתב הגנה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה.

כידוע, טענה בדבר העדר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה, אחרת ייחשב בעל הדין כמי שהסכים לסמכות המקומית (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) בעמ' 35).

השאלה במקרה דנן הינה, מהי ההזדמנות הראשונה כשמדובר בבקשה לביצוע שטר? האם היה על המבקשת להעלות את הטענה כבר בעת הגשת ההתנגדות לרשם ההוצאה לפועל, או שמא ניתן להעלותה לאחר שהעניין מועבר לבית המשפט על מנת שידון בו?

לשם מתן מענה לשאלה זו, נפנה לבחינת הרציונאל העומד מאחורי הכלל, לפיו הרוצה לטעון להעדר סמכות מקומית, יעשה זאת בהזדמנות הראשונה.

בעניין עא (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, עמ' 3-2 (פורסם בנבו, 08.05.1996) התייחסה כב' השופטת פרוקצ'יה, לטעמים העומדים מאחורי עיקרון "ההזדמנות הראשונה", ולמטרות אותן הוא נועד להשיג: למידה על הסכמתו המשתמעת של הנתבע לסמכות המקומית; מניעת ניצול לרעה של ההליכים ותופעה של "בחירת ערכאות"; מניעת בזבוז זמנו של בית המשפט, כאשר ערכאה אחת תחל לדון בעניין לגופו ולהיכנס לעובי הקורה ואז תועלה טענת העדר סמכות מקומית, בעקבותיה יעבור הדיון לערכאה אחרת לדיון מחודש. על פי שיקולים אלו, ייגזרו הפרשנות והיישום של כלל "ההזדמנות הראשונה":

"...אין לתפוס את הנתבע על השמטה מקרית, בהיסח הדעת, של טענת חוסר סמכות מקומית... אם השלב שבו העלה את הטענה איננו שלב מאוחר מדי בהינתן מהותו ותוכנו של ההליך השיפוטי על שלביו השונים. שאם לא כן, נגיע לתוצאה לפיה נייחס לנתבע הסכמה משתמעת לסמכות המקומית כאשר, למעשה, אין מסקנה זו תואמת את המציאות.

... השאלה החשובה היא האם הטענה הועלתה... בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת קדם משפט או הליך מיקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות.

באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי "ההזדמנות הראשונה". בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות".

מכאן, ש"ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית אכן נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים". (ההדגשה אינה במקור– ע.ק).

במקרה דנן, טרם התקיים דיון בבקשה לביצוע שטר, ובוודאי שלא ניתן לומר כי מותב זה קיים כבר דיון לגופו של עניין. עם הגשת ההתנגדות ללשכת ההוצאה לפועל, הועבר התיק לבית משפט זה, והדיון בו נקבע ליום 25/5/14. המבקשת הגישה את הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית, בטרם נערך בירור כלשהו בתיק ולפני מועד הדיון.

כמו כן, לא ניתן לומר כי מדובר בשלב מאוחר מדי של ההליך. נהפוך הוא; על פי פסיקת בית המשפט העליון, השלב בו הגישה המבקשת את בקשתה הוא העיתוי המתאים והנכון להעלאת הטענה בדבר העדר סמכות מקומית, כשמדובר בבקשה לביצוע שטר. בעניין רעא 3633/10 ויטרום 88 (98) בע"מ נ' פ.ת. פאנת בע"מ, ס' 7 (פורסם בנבו, 12.07.2010), השווה כב' השופט דנציגר בין הדין החל בעניין התנגדות לתביעה לסכום קצוב, ובין התנגדות לביצוע שטר:

"...על התנגדות לביצוע שטר חלה תקנה 106א לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת כי התנגדות לביצוע שטר תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע השטר. אז, ובהתאם להוראת סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 תועבר הבקשה לבית משפט השלום שליד לשכת ההוצאה לפועל, ודינה כדין תביעה בסדר דין מקוצר. מכאן, כי בעוד שלמגיש התנגדות לתביעה לסכום קצוב נתונה הבחירה היכן להגיש את התנגדותו, כאשר בחירה זו אמורה להיעשות בהתאם לבית המשפט שהוא סבור שלו הסמכות המקומית, הרי למגיש התנגדות לתביעה לביצוע שטר אין בחירה כאמור, והוא יכול להעלות טענה כאמור רק לאחר הגשת ההתנגדות והעברתה לבית המשפט שליד לשכת ההוצאה לפועל בו הוגשה הבקשה לביצוע השטר" (ההדגשה אינה במקור – ע.ק).

ר' גם רעא (חי') 46320-01-12 מקורית בר בע"מ נ' משיח שרואני (פורסם בנבו, 01.02.2012) שנזכר בטיעוני המבקשת.