א.ב. ברמא שווק ומסחר בע"מ נ' ניימן

פסק דין

1.המבקשת, הזוכה בתיק הוצל"פ 9 – 11 – 93602 – 01, מבקשת רשות ערעור על החלטותיו של כב' רשם ההוצל"פ גולן עמית, שעיקרן קביעת דיון בבקשתו של המשיב, החייב בתיק ההוצל"פ, להורות על פתיחת תיק ההוצל"פ אשר נסגר לבקשתה של המבקשת בתאריך 11.4.12.

2.המשיב מסר תגובה ארוכה ומפורטת בצירוף נספחים, לרבות החלטות רשם ההוצל"פ ובסיפא לתגובה עותר לדחיית הבר"ע ולהטלת הוצאות מיוחדות על המבקשת, ולא פחות מסך של 10,000 ₪.

לטענתו של המשיב, סגרה המבקשת את תיק ההוצל"פ שלא ביושר וכדי להתחמק מהמציאות ומהאמת.

כן נטען כי בהחלטות שונות לא התייחסו רשמי ההוצל"פ לטענות שונות שלו וכי המבקשת גבתה כספים מעבר לחיוב האמיתי ואולם על ההחלטות האמורות לא ביקש לערער.

3.לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, ההחלטות וכל החומר שהוצג ע"י הצדדים, החלטתי לדון בבר"ע כבערעור ולקבל את הערעור ולבטל החלטתו של הרשם לקיים דיון פרונטלי בבקשתו של המשיב להחיאת תיק ההוצאה לפועל.

המשיב הגיש ביום 26.11.13 בקשה להחייאת התיק ובהחלטה מיום 27.11.13 (ולא כפי שנרשם בטעות 2.12.13) החליט הרשם כי " לאור בקשות חוזרות ונשנות של החייב ולמען יעילות ההליך, הנני מורה על קיום דיון בפניי ביום 31.12.13 בשעה 17:00".

משביקשה המבקשת לבטל הדיון, הורה הרשם בהחלטה מיום 9.12.13 לקבל את תגובת המשיב, אגב שציין כי בהחלטה לקיים דיון הבהיר כי הדיון נקבע לייעל את ההליכים לאור ריבוי הבקשות של המשיב, דהיינו שאין בעצם קיום הדיון כדי לקבוע אם יש מקום להחייאת התיק.

4.בהחלטה מיום 15.12.13 קבע הרשם כי ככל שתודיע המבקשת כי הגישה ערעור על ההחלטה לקים דיון, ישקול את ביטול את דחיית הדיון.

בהחלטה נוספת מיום 18.12.13 נקבע כי ככל שיוגש ערעור עד ליום 25.12.13, תשקל הבקשה לביטול הדיון עד להכרעה בערעור.

הבר"ע שבפניי הוגשה ביום 24.12.13 וניתן להניח כי הדיון האמור לא התקיים ומכל מקום לא נמסר מידע בקשר לכך.

5.אינני סבור כי עצם העובדה שחייב מגיש בקשות חוזרות ונשנות בעניינים שכבר נדונו והוכרעו וכאשר אין שינוי בנסיבות המצדיקות עיון מחדש יש בכך כדי להצדיק קביעת דיון.

אם כך, תהיה הפרקטיקה יוצפו רשמי ההוצל"פ בבקשות חוזרות ונשנות של חייבים וכאילו הלכת מעשה בית דין עברה מן העולם ואינה מחייבת בהליכי הוצל"פ.

משהביא החייב עניינו בפני ושם ההוצל"פ ונדחה ואין עילה לעיון חוזר , עליו להגיש בר"ע או ערעור לפי העניין, ולא לשחזר את הבקשה פעם אחר פעם בפני רשם ההוצל"פ.

ככל שמוגשות בקשות חוזרות כאמור, יש לשקול הטלת הוצאות לטובת הצד השני המוטרד לחינם ואף לטובת אוצר המדינה.

6.נראה כי המשיב סיגל לו שיטה של הגשת בקשה הנדחית בדרך של שחזור הבקשה, פעם נוספת ולעיתים יותר מפעם אחת.

כך למשל לאחר שנדחתה בקשתו לסגירת תיק ההוצל"פ בהחלטה מיום 29.1.12, הגיש בקשה חוזרת שנדחתה בהחלטה מיום 1.2.12.

טענת פרעתי שהגיש המשיב נדחתה בהחלטה מיום 10.9.12 ולמרות זאת הגיש בקשה להחזרת כספים ובקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 3.12.12.

לאחר שנסגר תיק ההוצל"פ ביקש המשיב להחיות את התיק, בקשה שנדחתה בהחלטה מיום 21.10.13 ואולם המשיב לא נח ולא שקט והגיש בקשה חוזרת שנדחתה גם היא בהחלטה מיום 20.11.13.

7.משלא ערער המשיב על ההחלטה שלא להורות על החייאת התיק, היה עליו לבקש לערער על ההחלטה ולא להגיש בקשה חוזרת בעניין זה והעובדה כי המשיך להטריד את רשם ההוצל"פ צריכה היתה להתבטא בפסיקת הוצאות ולא בקביעת דיון.