א.אורון חברת עורכי דין נ' שמחי

פסק דין

התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבע, לתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 3,358.16 ש"ח.

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, בלא נימוקים ובהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

יחסי עורך הדין והלקוח מתבססים על חוזה התקשרות (הסכם שכר הטרחה) הנכרת ביניהם עת שוכר הלקוח את שירותי עורך הדין. ברור כי אלו אינם יחסים חוזיים רגילים, אלא יחסים הכוללים יחסי אמון מיוחדים. בין החובות המוטלות על עורך הדין, כל עורך דין, מצויה גם חובתו של עורך הדין לגלות ללקוח מראש את כל הנתונים הרלוונטיים להתקשרות. עמימות ואי ודאות הנוצרים בהעדר חוזה התקשרות כתוב או מלשון לא ברורה דיה של חוזה ההתקשרות - מיוחסים בראש ובראשונה לעורך הדין, כאשר ממנו ניתן היה לצפות להסדרה כתובה וסדורה של חוזה ההתקשרות.

בהסכם שכר הטרחה עליו מתבססת התביעה, נכתב במפורש כי הנתבע "יתקשר מחר בבקר וימסור פרטי אשראי כי רוצה לברר עם סוכן הביטוח שלו לגבי החזר השכ"ט". לא ברור אם נוסח זה מבטא הסכמה לקבלת שירותי התובעת כאשר רק אופן התשלום טרם סוכם, שמא הנוסח מבטא את עמדת הנתבע לפיו בקש לברר את האפשרות לקבלת החזר כתנאי מתנה להתקשרות. כאמור, עמימות בהסכם שכר טרחה עומדת בראש ובראשונה לחובת עורך הדין, קל וחומר כאשר הנתבע טוען שהתקשר ביוזמתו לבטל ההתקשרות כבר למחרת היום וכאשר התובעת איננה מתייחסת כלל לפעולות שעשתה היא עצמה לבירור התקיימות התנאי שהוסף במפורש להסכם שכר הטרחה.

לפיכך, על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי התביעה תידחה בלא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.