א. אורון חברת עורכי דין נ' קפילוטו

החלטה

המסמך אינו חסוי כמו שכן היה מקום לציין זאת בבקשה ובשל כך לא יוצג וגם לא תשאל שאלה בעניין זה. מעברם של הדברים סוגיית הארכת המועד בשלב הזה משנית לנוכח הפקדת הכספים בתיק.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תשע"א, 30/05/2011 במעמד הנוכחים.

עדי סומך, רשם

החלטה

בפניי בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן כנגד התובנה נשוא תיק זה.

מסגרת הבקשה נסבה על שני אדנים. אדן אחד נוגע לבקשה למתן אורכה למתן ההתנגדות משזו הוגשה באיחור ניכר של כמחצית השנה ואילו האדן השני נוגע לטענות הגנה שיש למבקש.

במסגרת בקשה שהגיש המבקש לתיק בית המשפט הורה כב' הרשם גבאי על הפקדת הסך של 2,000 ₪ כנגד עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ. וסך זה אכן הופקד.

מהקל אל הכבד- סוגיית הארכת המועד מחייבת טעם מיוחד אלא שאין בפי המבקש כל טעם שכזה, לא בבקשתו ובפרט לא בחקירתו.

עמדת המבקש בחקירתו בלבד לעניין זה נוגעת לטיפול בהתמכרויות להימורים שעבר ואולם טענה מסוג זה ראוי היה לטעון במסגרת ההתנגדות ומשזו לא נטענה ו/או גולתה במסגרת החקירה הנגדית לא ניתן להסתמך עליה עתה, מה גם שאילו נטענה נדמה כי לא ניתן להכתירה כטענה המגלה "טעם מיוחד" היות ולא התרשמתי כי פנייתו של המבקש לגמילה מהימורים מנעה ממנו באופן מוחלט להגיש התנגדות כפי שעשה באיחור באמצעות בא כוחו עתה.

אשר לסוגיית ההגנה המהווה אדן שני, צודק ב"כ המשיבה כי ההתנגדות כשלעצמה אינה מגלה כל ראשית ראיה למתן רשות להתגונן היות והמבקש מציין באופן סתמי ביותר כי נפל כשלון תמורה במסגרת הטיפול שאמור היה לקבל במסגרת ייצוגו המשפטי על ידי המשיבה. כאמור מדובר בטענה שנטענה באופן לקוני וסתמי, אין פירוט אודות מהו אותו טיפול שלא קיבל, היכן כשל ומהו כשלון התמורה הלכה למעשה.

אלא מאי? אילו בכך עסקינן, דיינו. ב"כ המשיבה ביכר לחקור את המבקש אודות סוגייה זו ובכך פתח צוהר להרחבת היריעה מצד המבקש אשר הצביע על מספר כשלים שלעמדתנו נפלו בשירות המשפטי שאמור היה לקבל.. לעניין זה נפנה לעמוד 2 לפרוטוקול הדיון שורות 4 ואילך, על פיו טוען המבקש כי לא יודע על ידי המשיבה אודות ההליכים שייצגה אותו, בגין מה שילם או אמור היה לשלם. לדברים חיזוק נוכח העובדה שב"כ המשיבה עשה להצגתו של מכתב במהלך הדיון אשר הוצע על ידי המשיבה ונושא תאריך מהימים האחרונים, המפרט השירות שלדעת המשיבה ניתן למבקש.

מדובר במכתב עשוי לצורך הדיון ונראה כי אין מחלוקת כי פירוט המצגת השירות כמובא בו לא נשלח למבקש או לפחות טענתו לעניין זה לא נסתרה.

הרחבת היריעה בהקשר לקו ההגנה בוצעה גם במסגרת חקירתו החוזרת של המבקש כמובא בעמוד 3 לפרוטוקול הדיון שורה 11 ואילך. במסגרת תשובה לשאלה שהופנתה למבקש על ידי ב"כ מבהיר הלה מהו אותו כשלון התמורה שלעמדתו קוים במסגרת השירות שניתן לו והקשור בין היתר ביצוגו תחילה על ידי עו"ד מטעם המשרד שעזב, אי עדכונו בדבר ואי מינוי של עו"ד חדש תחתיו.

טענות שלא נסתרו היום בדיון יכול ומציגות כשלון מסויים, ברם, עדיין ראויות המה להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

עד כאן ממצאיה המשפטיים של ההתנגדות המובילים למסקנה כי זו הוגשה באיחור ללא טעם מיוחד אך מצביעה על ראשית ראיה הגנתית בשלב זה. משום כך סברתי כי נכון יהיה שהצדדים יסיימו את התיק בפשרה בסכום של 3,000 ₪ ואולם לדאבוני לא נרשמה כל הסכמה לעניין זה מצד המשיבה דווקא.

אשר על כן, קובע אני כדלקמן:

א. המבקש ישלם למשיבה סך של 1,000 ₪ בתוך 7 ימים מהיום עבור הוצאותיה בגין הגשת ההתנגדות באיחור. הסך של 2,000 ₪ המופקד בתיק יוותר בהפקדה כתנאי להמשך עיכוב ההליכים בתיק.

ב . כפוף לתשלום האמור בלבד, כנגד הצגת חשבונית של ב"כ המשיבה במהלך פרק זמן זה על ידי המבקש, ישמע התיק בסדר דין מהיר ולשם כך הצדדים יגישו לבית המשפט וימציאו האחד לרעהו בתוך 30 ימים ממועד הצגת החשבונית, רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה והעתקם. בתוך 45 ימים ממועד הצגת החשבונית יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית ולהם יצורפו המסמכים הנזכרים בהם.

ג. במצב דברים שכזה המזכירות תקבע ישיבה מקדמית בפני שופט במעמד בעלי הדין.

ד. ככל שלא ישולם הסך האמור למשיבה במהלך פרק הזמן המוקצב, אזי ההתנגדות תדחה והכספים המופקדים בתיק יועברו למשיבה על חשבון חוב ההוצל"פ וההליכים במסגרתו של התיק ישופעלו.