א. אהרונוב סחר מזון בע"מ נ' מתתוב ואח'

פסק דין

תביעה לתשלום בגין סחורה שסופקה לנתבעים אשר תמורתה לא שולמה.

כמפורט בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגש על ידי התובעת, בין התובעת חברת א. אהרונוב סחר מזון בע"מ לנתבעים מתתוב ניסוב וזינאידה התנהלו קשרי מסחר במהלך שנת 2010 לפיהם רכשו הנתבעים מוצרי מזון שונים מהתובעת.

להבטחת התשלום חתמה הנתבעת מס' 2 ביום 9.12.10 על הסכם התקשרות וכן שטר חוב לטובת הנתבעת (נספח ב').

הנתבעים נהגו לשלם בגין הסחורה בשיקים של צדדי ג' אשר חוללו ע"י הבנק. (העתקי השיקים הוצגו כנספח ג').

הנתבעים נותרו חייבים לתובעת סך של 77,663 ₪ בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות של התובעת (צורפה כנספח ד') וכן חשבוניות מס (נספח ה').

הנתבעים טענו בבקשת הרשות להגן שהגישו שהנתבע יסד עסק למסחר קמעונאי בשם סיטונאות קנטאור ברח' היהלום 5 בנתניה.

בחודש מרץ 2009 מכר הנתבע את העסק למר אהרונוב אלכסנדר. כן צירפו אישור ממע"מ בדבר סגירת תיק הנתבע ועסקו ביום 31.10.10 וכן דו"ח מצב חשבון נתבע מס' 1 במע"מ לפיו מחודש מאי 2009 ועד ליום 31.10.10 הנתבע דיווח למע"מ דיווח אפס.

הסחורות נשוא התביעה לא נרכשו על ידי הנתבעים אלא לסיטונאות קנטור אשר לא היתה בבעלותם אותה עת.

הנתבעת מס' 2 הקימה ביום 1.9.10 עסק למסחר קמעונאי בשם "שפע ניסן" ו"אלברטו מרקט". (העתק תעודות עוסק מורשה של עסק זה צורפו כנספח ג' לבקשה) .

הנתבעים קיבלו רשות להגן והתיק עבר להליך של סדר דין רגיל.

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י אבו עסג קאיד , נהג אצל התובעת. הנתבעים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם וכן תצהיר מטעם אלכסנדר אהרונוב אשר הצהיר שבחודש מרץ 2009 רכש את סיטונאות קנטר ובשנת 2010 היה בעלי העסק.

דיון משפטי:

העד מטעם התובעת הנהג, העיד באופן ברור שהוא סיפק סחורות לנתבעים ואף את הסחורות נשוא החשבוניות שצורפו לכתב התביעה. עדותו היתה ברורה ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותו. ניכר היה שהעד זוכר הנתבעים היטב.

מנגד הנתבעים אומנם העידו שמכרו את העסק באותה התקופה למר אלכסנדר אהרונוב אולם לא הצליחו להסביר כיצד העסק של הנתבעת שנפתח ביום 1.9.10 – אלברטו מרקט נמצא באותה הכתובת- היהלום 5. ראה ג' 1- תעודת העוסק המורשה של הנתבעת . אף העד מר אלכסנדר לא הצליח ליתן תשובה לכך – ראה עמ' 15 שורות 5-8.

כן מדוע חתמה הנתבעת ביום 9.12.10 על שטר חוב לטובת התובעת כתנאי להספקת סחורה אם אותה עת לטענתה כלל לא רכשה סחורה מהתובעת? אף לכך לא קיבלתי כל הסבר.

כל עלה מעדות הנתבע שמר אלכסנדר נותר חייב להם 200,000 ₪ בגין רכישת העסק (עמ' 9 שורות 27-30). גם העד עצמו הודה בעדותו שעדיין חייב לנתבעים כסף בגין הרכישה (ראה עמ' 14 שורות 30-31). הווה אומר עיסקת המכר כלל לא הושלמה ולא שולמה מלוא התמורה.

זאת ועוד, הנתבע טען שעבד אותה עת כשכיר אצל אלכסנדר אולם לא הציג כל תלושי משכורת שיכולים להעיד על כך.

עדות הנתבעים היתה מגמתית והתרשמותי ממנה שהינם מנסים להרחיק עצמם מחובם לתובעת למרות שהם אלו שהזמינו הסחורה וקיבלו אותה, כאשר התרשמותי הינה שכל עיסקת המכר היתה להרחיק הנתבעים מהספקים, זאת ותו לא.

כן עלו תמיהות באשר לעסק בשם אלברט מרקט, כאשר הנתבעת טענה שכאשר פתחה עסק זה בנה הפסיק לעבוד בו נ (ראה עמ' 12 שורות 17-18). אולם מת'1 שהוצג עולה שבשנת 2011 העוסק המורשה הינו הבן אלברט, דהיינו עסק זה הינו בבעלות בנה ולא בבעלותה.