א. א. י. ימין בע"מ נ' הלפרין

החלטה

1.התובעת הגישה לביצוע שלושה שיקים שנמשכו לפקודתה מחשובנו של הנתבע ואשר נושאים את חתימתו של אמיר אברמוביץ, המשמש כמיופה כוחו של הנתבע. כל אחד מהשיקים היה בסך של 195.495 ₪ ומועדי פרעונם היו ביום 30.10.10, 30.11.10 וביום 30.12.10.

2.השיקים הנ"ל נמסרו לתובעת כתשלום ליתרת התמורה המגיעה לה בגין עבודות בנייה שביצעה עבור הנתבע ואח' בירושלים.

להבנת הרקע למשיכת השיקים יש לציין כי ביום 24.12.09 נחתם הסכם להזמת שירותי עבודה בין התובעת לבין קבוצת מזמינים ובהם הנתבע, כאשר לכל אחד מהמזמינים יש חלק מסויים בקרקע עליו נבה פרוייקט הבנייה.

3.הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים הנ"ל וזו נתמכת בתצהירו של מר אברמוביץ. הטענה המרכזית של הנתבע הינה כי השיקים נמסרו לתובעת לביטחון בלבד ולתובעת תקום הזכות לפדות את השיקים רק לאחר שהנכס יימכר לצד ג'. עוד הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יהא רשאי לדחות את פרעון כל אחת מההמחאות בשלושה שבועות נמתאריך פרעון של כל שיק ושיק.

הסכמה זו, לגרסת הנתבע, הועלתה על הכתב במסמך (נספח 4 להתנגדות). מסמך זה נושא את הכותרת: "הצהרה על העדר תביעות וכתב וויתור", והוא נספח להסכם הזמנת הבנה מיום 24.12.09.

לגרסת הנתבע, אף שהסכם זה לא נחתם על ידי הצדדים, הרי שהוא מחייב את הצדדים, שכן הוסכם בעל פה בין המצהיר לבין מר אורן ימין, מנכ"ל התובעת.

4.מחקירתו של המצהיר עולה כי הנתבע היה ועודנו בעליה של הקרקע עליה הוקם הפרוייקט וכי הוא מכר חלקים ממנה למזמינם ואף לאחר מכירה זו עדיין נותרה בידיו הבעלות על יתרת הקרקע.

כמו כן, שב המצהיר על גרסתו, כאמור בתצהירו, כי השיקים ניתנו לתובעת כערובה לתשלום יתרת התמורה המגיעה לתובעת בגין שירותי הבנייה מאת כל מזמיני שירותי הבנייה, לרבות הנתבע בעצמו.

נימוק נוסף שהעלה המצהיר להיות השיקים שטרי ביטחון, היה שהתובעת ידעה כי מזמיני שירותי הבנייה נקלעו למצוקה כספית ולפיכך הסיכוי לקבל את יתרת התמורה המגיעה לה בגין העבודות שביצעה, היתה באמצעות מכירת יתרת הקרקע לצד ג'.

עוד העיד המצהיר כי חרף העובדה כי הנספח להסכם שירותי הבנייה לא נחתם מעולם, הרי שהדבר היה מוסכם על ידי מנהל התובעת שאף רשם הערה על כך במועד קבלת השיקים.

המצהיר סיפק הסבר למסירת השיקים על ידי הנתבע חרף העובדה כי ביתרת התמורה אמורים לשאת כל מזמיני השירות, בכך כי הוא עשה זאת לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב ועל מנת לתת לתובעת ביטחון כי כספה ישולם לה בסופו של יום, שאם לא היתה מסכימה לקבל את השיקים היה עליה לנקוט בהליכים משפטיים כנגד כל המזמינים. בנוסף, הרי שהנתבע עדיין רשום כבעליה של הקרקע ולפיכך היו המזמינים האחרים זקוקים לנתבע על מנת לרשום את זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין בהגיע המועד המתאים לכך.

5. לכאורה, גירסת המצהיר לא קרסה במסגרת חקירתו הנגדית. במקרה כזה, על בית המשפט להעתר לבקשה לרשות להגן, שכן אם שוכנע בית המשפט כי בפיו הגנה אפשרית ולו בדוחק, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים, זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו הינה הגנת בדים.

במקרה שבו הראה הנתבע הגנה לכאורה אין בודקים, בשלב זה, כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו.

יחד ם זאת, גרסת ההגנה אינה נקיה מספקות ומעוררת תמיהות לא מעטות. כך, למשל, לא הובהר מה מועד היעד שבו אמורה הקרקע להימכר לידי צד ג' ועל איזה חלק נותר של הקרקע מדובר.

הוסף לכך גם את הצהרת ב"כ הנתבע בדיון שהתקיים לפיו הודעת לתובעת כי סכום השיקים ייפרעו אך הצעתם לא נתקבלה כדי להגיע למסקנה כי החוב אינו מוכחש.

6.בשים לב לאמור עד כה, יהא זה ראוי להשתמש בהוראת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהתנות את מתן הרשות בתנאים.

7.לאור הצהרת המצהיר כי הוא היה בקיא במערכת העובדות כפי שפורטה לעיל, ואף היה חלק במו"מ שהתנהל בין הצדדים, ניתן להסתפק בתצהירו בשלב זה.

8.אשר על כן, אני קובע כי הבקשה לרשות להגן תתקבל בכפוף לכך כי הנתבע יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום של 250,000 ₪ עד ליום 10.8.12.

ככל שסכום זה לא ישולם במועד תידחה הבקשה.