א.א. אפיקי בניה רעננה בע"מ נ' מדג'ר אורלי ואח'

פסק דין

א.מבוא וטענות הצדדים

1.התובעת הינה חברה העוסקת בעבודות בניה ושיפוצים. הנתבעת מס' 26 הינה הנציגות המוסמכת של כלל דיירי הבניין ברח' ארלוזורוב 26 הרצליה (להלן: "נציגות הבית המשותף", או "נציגות ועד הבית"). הנתבעים 1-25 הנם דיירי הבניין.

2. ביום 03/06/02 נחתם בין התובעת לבין נציגות ועד הבית חוזה לביצוע שיפוצים בבניין (להלן: "ההסכם", או "ההסכם המקורי"). כעולה מההסכם והמפרט הטכני המצורף אליו נדרשו הנתבעים לשלם ביחד סך של 154,000 ₪ (כולל מע"מ).

3.לטענת התובעת, לאחר החתימה על החוזה ביקשו הנתבעים כי התובעת תבצע עבורם עבודות נוספות בנוסף לעבודות הקבועות בחוזה (להלן: "העבודות הנוספות"). התובעת צירפה טופס הקרוי "גמר חשבון" המפרט את העבודות הנוספות ואת עלותן. כעולה מטופס זה, לטענתה, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת בגין העבודות הנוספות סך נוסף של 105,000 ₪.

4.התובעת גורסת, כי מילאה את כלל התחייבויותיה וביצעה עד תום את השיפוצים והעבודות הנוספות, אולם הנתבעים טרם שילמו את מלוא התמורה עבור עבודות אלה. לטענתה, הנתבעים נותרו חבים לתובעת בסה"כ סך של 180,465 ₪.

5.טרם החתימה על החוזה עם התובעת הנתבעים הזמינו, באמצעות נציגות ועד הבית, את שירותיו של המהנדס, מר אינג' בוריס סדצקי (להלן: "מר סדצקי", או "המומחה מטעם הנתבעים") לצורך בדיקת ליקויי רטיבות וליקויים נוספים בקומת המרתף ובקומת הכניסה של הבניין ובהתאם לכך ערך מר סדצקי חוות-דעת שהוצאה ביום 25.12.2001 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). חוות הדעת הראשונה הצביעה על ליקויים משמעותיים, הקשורים לאיטום תקרת קומת החניה וכי קיימת חדירת רטיבות משטחי גינון ושטחי אבן משתלבת.

הנתבעים מסרו, לטענתם, לידי התובעת את חוות-דעת הראשונה שערך מר סדצקי ע"מ שזו תדע אילו עבודות עליה לבצע ולאחר מכן נחתם ההסכם האמור. העבודות בוצעו ע"י התובעת והנתבעים הזמינו את מר סדצקי לבדיקה חוזרת. מר סדצקי ערך חוות דעת נוספת ביום 23.09.02 (להלן: "חוות הדעת השנייה"). בחוות הדעת השנייה צוינה רשימת ליקויים ארוכה וכן נקבע כי על הקבלן לסיים את כל העבודות שעליהם הוסכם במפרט הטכני ובהסכם שבין הצדדים. בבדיקה נוספת מיום 16.04.04 (להלן: "חוות הדעת השלישית") מנה מר סדצקי רשימה גדולה יותר של ליקויים ועל פי חוות דעת זו עלות התיקון הסתכמה בכ- 342,921 ₪ (כולל מע"מ).

7.טוענים הנתבעים, כי התובעת קיבלה את מלוא התמורה המגיעה לה עפ"י החוזה, אך לא סיימה את עבודתה כפי שהתחייבה בחוזה. העבודה בוצעה באופן לא מקצועי וחלק מהעבודות בוצעו באופן לא תקני. הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי התובעת הפרה את החוזה וכי יש לחייב את התובעת להשיב לנתבעים סכום של 15,407 ₪ בעקבות תיקונים שלא בוצעו על ידה וכן להשיב להם סך של 5,445 ₪ נוספים בגין תיקונים שיש עדיין לבצע בבניין.

ב.גדר המחלוקת

1.ראשית, יש לדון בשאלה האם עמדה התובעת בהתחייבותה על פי ההסכם המקורי וביצעה את העבודות עפ"י המפרט הטכני שצורף להסכם.

2. האם אכן סוכם כי עבור עבודות נוספות שתבצע התובעת בבניין יתבצע תשלום נפרד ע"י הדיירים ע"ס 105,000 ₪, או שמא סכום זה כלול בעבודות שסוכם עליהם בחוזה המקורי?

3. האם התובעת הוכיחה תביעתה והיא זכאית לכספים אותם היא דורשת והאם עומדת לנתבעים טענת קיזוז ?

ג.העבודות על פי ההסכם המקורי-

1. האיטום שבוצע-

1.1 המומחה מטעם בימ"ש, מר איל שנהב (להלן: "מומחה מטעם בית המשפט") נדרש לתת חוות דעת ובחן הן את ליקויי הבנייה הנטענים ע"י הנתבעים ואופן תיקונם והן את טענות התובעת לעניין העבודות הנוספות. בהמשך ולאחר ביצוע תיקונים ע"י התובעת על-סמך חוות דעת זו, הוא נדרש לתת חוות-דעת משלימה (להלן: "חוות הדעת המשלימה") ולאחריה הוא נתן תשובותיו לשאלות הבהרה שנשאל ע"י הצדדים.

1.2המומחה מטעם בהמ"ש התייחס בחוות דעתו הראשונה מיום 16.01.06 לליקויים מתוך חוות דעתו השלישית של מר סדצקי. לעניין האיטום שבוצע ע"י התובעת, הוא ציין כי הבדיקה שהוא ערך בוצעה לאחר שהנתבעים השקו את גינתם במים רבים והאדמה הייתה רוויה. מר שוקר טען בפניו בעת הבדיקה, כי יש בכך להטות את תוצאות הבדיקה. המומחה מטעם ביהמ"ש דחה טענה זו של מר שוקר, וקבע כי מאחר שכמות המים בגינה, לאחר השקיה ממושכת איננה גבוהה מכמותם לאחר גשמים משמעותיים, אין בכך להטות את תוצאות הבדיקה. המומחה מטעם ביהמ"ש הזמין בדיקה אינפרארד תרמוגרפית ע"מ לנתח את אזורי חדירת הרטיבות, וקבע כי אזורי הרטיבות העיקריים הינם מפגשי רצפה וקירות/מעקות וכן סביב עמודים וחדירת צנרת. הוא המליץ על התיקונים הנדרשים (תיקון חלקי של שיפועים, תוספת נקזים, תיקוני אטימה וכו') וקבע כי העלות לביצוע העבודה מוערכת בכ- 47,000 ₪. לאור חוות דעת זו התובעת תיקנה את הדרוש תיקון ובחוות הדעת המשלימה מיום 20.01.08 ציין המומחה מטעם בהמ"ש כי כל שנותר הוא להוסיף נקז אחד בחלקו התחתון של החצר והעלות לביצוע העבודה הוערכה בסכום של כ- 2,000 ₪.

אינני רואה כל סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו של מומחה בימ"ש בסוגיה זו, וקובעת כי על התובעת לפצות את הנתבעים בסכום של 2,000 ₪ בגין התקנת נקז נוסף.

2.ריצוף משתלב-

מומחה בהמ"ש בדק ומצא כי באשר לשקיעות שאותרו בשביל הכניסה לבניין, הליקוי נובע מתשתית פגומה לריצוף זה. מעיון בהסכם ובמפרט הטכני שצורף לו עולה, כי לא הייתה התחייבות להחלפת תשתית בשביל הכניסה (בניגוד לאזורי האיטום), ולכן אין מקום לחייב את התובעת בליקוי זה.