"א 8222-05-14 מדינת ישראל נ' מוסא

הנאשם מואשם בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

לגבי עובדות כתב האישום אין מחלוקת בין הצדדים, וחומר החקירה במלואו הונח בפני בית המשפט.

הצדדים טענו בפני טענה משפטית בלבד שעניינה סעיף האישום הראוי בעובדות המקרה.

לפי עובדות כתב האישום ביום 1.11.13 בשעה 8:30 נהג הנאשם במשאית מסוג מערבל בטון בכביש 532 לכיוון מזרח, כאשר באותה עת בכיוון נסיעתו, רכב על הכביש רוכב אופניים בשול ימין של הדרך. בהגיע הנאשם לק"מ ה- 14, הבחין ברוכב האופניים. בתגובה סטה הנאשם בחדות לצד שמאל, אך בכל זאת פגע ברוכב האופניים עם הדופן הקדמי של המשאית, וכתוצאה מכך הוטח רוכב האופניים על השול הימני.

הנאשם אשר הבחין בתאונה, האיץ מהירות רכבו וברח מהמקום, אולם כעבור כחצי שעה, שב למקום בלוויית חברו אשר הורה לו לעשות כן.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוכב האופניים מספר שברים בגופו והוא אושפז בבית החולים למשך 10 ימים.

ביום 19.1.15 התקיים דיון בפניי, בו טען הנאשם כי אין מחלוקת לגבי עובדות כתב האישום, אך יחד עם זאת טען הנאשם כי לאור העובדות הללו יש לייחס לו עבירה של עזיבת מקום התאונה לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ולא לייחס לו עבירה של הפקרה.