נב"א 4500-05-14 מדינת ישראל נ' דבח

בפני בקשת המבקש לחזור בו מהודייתו בעובדות כתב האישום.

אקדים ואומר כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 18.04.14 נהג המבקש ברכב בקלות ראש, עבירה לפי סע' 62 (2), לפקודת התעבורה, גרימת נזק לגוף או לרכוש, עבירה לפי תקנה 21(ב) (2) לתקנות התעבורה, מסירת פרטי זיהוי כוזבים, עבירה לפי סעיף 62 (4) לפקודת התעבורה, נהיגת רכב בשכרות מכוח סירוב למתן דגימת דם על פי דרישת שוטר, עבירה על סעיף 62 (3), 64ב (א1), 64(ד)א, ו 39 א לפקודת התעבורה.

בדיון שהתקיים 15.07.14 בנוכחות המבקש וב"כ הודיעה התביעה כי עמדתה למאסר.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ונקבע מועד להוכחות.

בדיון שהתקיים בתאריך 02.09.14 בנוכחות המבקש, ביקש ב"כ המבקש לחזור מכפירה ולשלוח את המבקש לשרות המבחן לקבלת תסקיר, תוך שמירה על הזכות לבקש תיקון כתב אישום בנוגע למסירת פרטים כוזבים.

ב"כ המשיבה הסכימה לבקשה ולשליחת המבקש לשרות המבחן בתנאי שכתב האישום לא יתוקן וכן חזרה על עמדתה העונשית למאסר ממושך.

הנאשם בעצמו הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר.

התקבלה הודעת קצינת המבחן כי המבקש זומן למפגש אך לא התייצב ולא יצר כל קשר עם שרות המבחן.

בדיון שהתקיים 01.01.15 טען ב"כ המבקש כי המבקש חזר בו מכפירה במסגרת הסדר, ובלבד שיופנה לשירות המבחן, וטען כי המבקש לא קיבל זימון משירות המבחן. עוד טוען ב"כ המבקש כי ההסדר תלוי בתסקיר ומאחר ואין תסקיר מבקש לחזור למצב של כפירה.