פסק דין

עניינה של העתירה בהחלטת ועדת ההשגה לזרים מיום 28.8.13, בגדרה נדחתה השגת העותרים על החלטת המשיב לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות ולרישום ילדיהם במרשם האוכלוסין.

רקע עובדתי

העותר הינו תושב קבע יליד 1969 והעותרת הינה תושבת האזור ילידת 1973. השניים נישאו זה לזו בשנת 1993 ונולדו להם 7 ילדים. שני הילדים הבוגרים (ילידי 1994 ו-1996), רשומים כתושבי קבע בישראל והצעירים אינם רשומים במרשם.

הבקשה הראשונה לאיחוד משפחות הוגשה על ידי העותר בשנת 1995 ובשנת 1997 נדחתה הבקשה משום שלא הוכח מרכז חיים בישראל. בשנת 1998 הגיע העותר למשרדי המשיב בירושלים לצורך הגשת בקשה לרישום חמשת ילדיו שאינם רשומים. העותר התבקש להמציא מסמכים להוכחת מרכז חיים בישראל.

בשנת 2005 פנה ב"כ העותרים דאז, עו"ד בשאר מועלם במכתב בעניין הבקשה לאיחוד משפחות. הוא צירף אל המכתב מסמכים שונים ובכללם העתק תעודות זהות של העותרים, העתק תעודת לידה של העותרת ועותק מחוזה הנישואין. בעקבות הפנייה, קבע המשיב מועד עבור העותרים להגשת בקשה לאיחוד משפחות. במועד שנקבע, 12.2.06, הגיע העותר למשרדי המשיב בירושלים והגיש בקשה כאמור. בבקשה טען כי הוא ובני משפחתו מתגוררים בעיר העתיקה בירושלים. הבקשה הועברה להתייחסות גורמי הביטחון ומשטרה ואלו הודיעו כי אין להם הערות. במקביל, הועברה שאילתא למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת מידע אודות העותרים. במענה לפנייה, העביר המוסד לביטוח לאומי את החקירה שנערכה בעניינם של העותרים בשנת 2004. מחקירה זו עלה כי העותר ובני משפחתו מתגוררים בקומה השנייה בנכס שהוריש לו סבו בעזריה, מחוץ לתחום ישראל. מאותה חקירה (נספח ח' לכתב התשובה) עולה עוד, כי בעוד ששכנים למקום מגוריו בעזריה מכירים את העותר, הרי ששכנים, המתגוררים בסמוך לדירת המגורים הנטענת בעיר העתיקה, כלל אינם מכירים את העותר או מי מבני משפחתו.

העותרים זומנו לשימוע במשרדי המשיב, שהתקיים ביום 20.11.06. הם עומתו עם ממצאי חקירת המוסד לביטוח לאומי, ולשאלה מדוע עזבה את ביתה בעזריה ועברה להתגורר בדירה בעיר העתיקה, אשר לפי הנתונים מלאה עובש ורטיבות, השיבה: "בגלל האחמ"ש, לילדים שלי אין מספר זהות, בגלל ביטוח לאומי". במענה לשאלה כיצד זה טוענים השכנים כי הם רואים אותה יום אחר יום בדירה בעזריה השיבה: "לא נכון הם משקרים". עוד עלה בשימוע כי קיימות סתירות בגרסאות העותרים באשר למקום לימודיו של אחד מבניהם. בעוד שהעותרת טענה כי הבן למד בגן בעזריה והחל מכיתה ב' הוא לומד בבית ספר בירושלים, טען העותר כי הבן לומד באותו בית ספר החל מכיתה א'. סתירה נוספת התגלעה בכל הנוגע לריהוט הבית בעזריה. העותרת טענה כי בעזריה יש רק מיטה וסדינים ואילו העותר טען כי יש בו מיטה, מזנון, מקרר, ספות וריהוט נוסף השייך לאחיו. העותרים לא אפשרו לחוקרי המוסד לביטוח לאומי להיכנס לבית בעזריה (ראו נספח ח' הנ"ל), ולפיכך לא ניתן היה לבדוק את טיב הריהוט שבבית באופן אובייקטיבי.

ביום 11.12.06 נדחתה בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות לאחר שהמשיב הגיע למסקנה כי הם מתגוררים בעזריה, מחוץ לתחום.

ביום 23.6.08 ניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק דין, בתיק ב"ל 012595/04, בתביעה שהגיש העותר בשנת 2004. באותה תביעה ביקש העותר כי בית הדין יקבע שיש להכיר בו כתושב החל מיום 1.6.02. בפסק הדין קבע בית הדין כי העותר לא הרים את נטל ההוכחה והוסיף וקבע כי גרסתו נמצאה בלתי מהימנה, כי עדיו ובני משפחתו סתרו את גרסתו ולפיכך יש לדחות את התביעה (נספח כ"א לכתב התשובה).

ביום 28.8.08 פנו העותרים בבקשה חדשה לקביעת מועד להגשת בקשה לאיחוד משפחות. במועד שנקבע לשם כך, 27.11.08, נכח העותר במשרדי המשיב בירושלים וצירף לבקשתו חיוב ארנונה יחיד משנת 2006 המתייחס לנכס בעיר העתיקה, אשר לפי הנטען בו מתגוררת המשפחה. גודלו של הנכס הוא 25 מ"ר. העותר התבקש להמציא חיוב ארנונה עדכני לשנת 2008 והסבר להעדר ביטוח בריאות לו ולילדיו. במקביל נתקבלה עמדת גורמי הביטחון והמשטרה כי אין להם הערות ביחס לבקשה. המשיב קיבל לידיו את תמציות החקירות של המוסד לביטוח לאומי שנערכו בשנים 2004 ו-2006.

ביום 8.9.09 פנה המשיב פעם נוספת למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת מידע נוסף בקשר לעותרים. המשיב נענה כי עניינו של העותר נמצא בחקירה נוספת. בנוסף העביר המוסד לביטוח לאומי לעיונו של המשיב ממצאי חקירה משנת 2001 שנערכה בעניינו של אח העותר. באותה חקירה מסר האח כי העותר ובני משפחתו מתגוררים בעזריה (נספח כ"ט לכתב התשובה).

חקירת המוסד לביטוח לאומי הסתיימה בנובמבר 2009. ממצאיה, שהועברו לעיון המשיב, מעלים כי התנאים השוררים בדירה בעיר העתיקה מלמדים על כך שהיא משמשת את העותרים לצורך הוכחת מגורים בתחומי ישראל בלבד. נמצאו בה רהיטים מעטים והעותרת טענה כי כל הרהיטים נמצאים על גג הבית משום שאין לה מקום בבית (נספח ל"א לכתב התשובה).

העותרים זומנו לשימוע במשרדי המשיב ביום 5.1.10. מן השימוע שנערך להם עלו תהיות שונות. כך למשל בעוד שהעותרת טענה כי בבית בעזריה אין כל רהיטים, טען העותר כי נותרו בו סלון, מיטה ומקרר. העותרת טענה כי המיטה הזוגית שבדירה בעיר העתיקה נמצאת על הגג משום שהיו להם אורחים והבית קטן מאוד בעוד שהעותר השיב כי המיטה נשברה ולכן הועברה לגג. עוד עולה כי העותרים טענו כי בשנת 2002 התגוררו בקומה התחתונה שבדירת הורי העותר בעזריה, בעוד שמממצאי חקירת המוסד לביטוח לאומי עולה כי במהלך ביקור בבית העותרים בעזריה, הצביע בנם על דירת המגורים שבקומה השנייה ואמר כי זה ביתם. העותרים נשאלו מדוע שינו את כתובתם בשנת 2005 לעזריה. העותרת השיבה כי הרגישה שיהיה לה נוח יותר לנסוע בתחבורה הציבורית לעזריה מאשר לחברון (שם כתובתה הקודמת). ואילו העותר השיב, ששינוי הכתובת נועד להקל על העותרת שכן קל יותר לעבור בתוך ירושלים כשהכתובת בתעודת הזהות רשומה "עזריה". לשאלה כיצד יש בכתובת "עזריה" כדי להקל כאמור השיב "על מנת שתוכל לבקר בעזריה". כשנשאל העותר מדוע עזב לדירה צפופה במיוחד בעיר העתיקה לאחר שהשקיע רבות בבניית ביתו בעזריה השיב, "אלה החיים" (השימוע נספח ל"ג לכתב התשובה).

ביום 20.1.10 נדחתה הבקשה לאיחוד משפחות לנוכח מכלול הנתונים המפורטים לעיל ובכללם קיומו של נכס פרטי של העותרים בעזריה שמחוץ לתחום והתרשמותו של המשיב כי העותרים אינם מתגוררים בישראל במגורי קבע.

בערר שהגיש ב"כ העותרים על החלטה זו באפריל 2010 טען, כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בעותר כתושב מבוטח החל מחודש אפריל 2006. בנוסף צירף אישורים המעידים על זכאות העותר לשירותי בריאות ותדפיס חשבון בנק המעיד על קבלת קצבת ילדים.

ביום 13.5.10 דחה המשיב את הערר והבהיר כי החלטתו נשענת לא רק על ממצאי חקירות המוסד לביטוח לאומי כי אם גם על השימועים המפורטים לעיל והמעידים על כך שהעותר אינו מקיים אורח חיים קבוע ורציף במדינת ישראל (נספח ל"ט לכתב התשובה).

בעקבות השגה שהגישו העותרים בשנת 2011, הודיע המשיב כי הוא מבקש להשיב את בקשתם לטיפול ובעקבות זאת נמחקה ההשגה. בין היתר ביקש המשיב כי העותר ימציא לעיונו פירוט נתוני צריכת החשמל של כלל הדירות בעזריה לשנים 2002 - 2011 ואישורים אודות מועד התקנת מוני החשמל בדירות אלה. ב"כ העותרים העביר ביום 4.7.11 אישור מטעם חברת החשמל, המעיד כי שעון החשמל הותקן ביום 5.5.79 וכן אישור חברת החשמל כי אין רשום על שמו של העותר שעון כל שהוא באזור עזריה.

ביום 26.7.11 הודיע המשיב לעותר כי אינו מוצא לנכון לשנות את החלטת הסירוב וזאת מן הטעם שהעותר התבקש להמציא פירוט צריכת החשמל לכלל הדירות שבעזריה בעוד שהנתונים שהומצאו, אינם משקפים את צריכת החשמל בשעוני החשמל שבכלל הדירות שברשות העותר ומשפחתו.

ביום 1.8.11 התקבל תצהיר של העותר ובו פירוט של שני בניינים בעזריה, כולל פיזור שעוני החשמל. העותר טען כי פנה אל חברת החשמל בבקשה לקבל פירוט לשעון החשמל שעל שם אביו אולם הבקשה נדחתה מן הטעם שרובץ חוב על שעון זה.

ביום 9.8.11 חזר המשיב על עמדתו לפיה דין הבקשה להידחות וזאת משום שלא מצא בתצהירו של העותר נתונים לגבי צריכת החשמל לכלל הדירות בעזריה.