silver kew limited ואח' נ' בורקיס ואח'

פסק דין חלקי

והחלטה בבקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות ענינית

1.לפני בקשתו של הנתבע 2 (להלן – קושניר) לסלק את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות ענינית, בטענה שהסמכות הענינית לדון בתביעה כלפיו נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

התובעות מתנגדות לבקשה, ולטענתן נתונה לבית משפט זה הסמכות הענינית לדון בתביעתן כלפי קושניר.

רקע

2.התובעת 2 (להלן – סיגמה) עוסקת במסחר בדגנים וקטניות.

על פי הנטען בכתב התביעה (סעיף 6), התובעת 1 (להלן – סילבר) הוקמה על ידי סיגמה בקפריסין במיוחד לצורך ביצוע העסקאות ברוסיה, נשוא תביעה זו.

תחילתו של הקשר בשנת 2008, כאשר התובעות התקשרו עם הנתבע 1 (להלן – בורקיס) לשם יבוא משלוחי חומוס מרוסיה, ומאוחר יותר ההתקשרות כללה גם שליטה על כל שרשרת גידול והכנת החומוס למשלוח ברוסיה, כולל התקשרות עם מגדלים ומתווכים מקומיים.

לשם כך גם נעשה הסכם בכתב בין התובעות ובין בורקיס בדבר ההשתתפות בהשקעות ובהכנסות הפרוייקט.

ההכנסות מהתקשרות זו שנגעה לשנת 2008 היו, לטענת התובעות, קטנות מהצפוי, אך יצוין כי התובעות אינן תובעות דבר בגין שנה זו.

מכל מקום, לטענתן, כבר בשלב זה קושניר היה קשור לפרויקט ומודע לכל ההסכמות.

קושניר מצדו, מכחיש כל קשר או ידיעה לגבי הפרויקט שנוהל בשנת 2008, שלדבריו התנהל בין התובעות ובין בורקיס בלבד.

3.בשנת 2009 הקימו התובעות ובורקיס, יחד עם איש עסקים מקומי, חברה רוסית בשם "סרטובסקי נוט" (להלן – סרטובסקי), לביצוע הפרוייקט המתואר.

(התובעות מתארות התפתחות זו כשיפור ההתקשרות משנת 2008, בורקיס טוען כי דובר בהתקשרות חדשה ושונה. מחלוקת זו איננה מעניננו כאן).

בפרויקט זה הועסק גם קושניר.

הצדדים חלוקים על הגדרת תפקידו של קושניר.

התובעות טוענת כי היה שלוחו של בורקיס (סעיף 8 לכתב התביעה), שימש כמנכ"ל סרטובסקי ושלט על כל הנעשה בה (סעיף 24 לכתב התביעה), ואילו קושניר מכחיש בכתב הגנתו טענות אלה בתוקף, ולטענתו, הוא לא היה שלוחו של בורקיס (סעיף 20 לכתב ההגנה), מנכ"ל החברה היה איש רוסי שמונה על ידי התובעות עצמן (סעיף 72 לכתב ההגנה), ואילו הוא שימש כמתאם ואיש קשר בלבד בין התובעות וסרטובסקי ובין כל הגורמים המקומיים (סעיף 30 לכתב ההגנה).

4.מכל מקום, אין חולק שקושניר קיבל תמורת עבודתו משכורות חודשיות מסיגמה.

לטענת התובעות, הדבר נעשה לבקשת הנתבעים, והמשכורות היו "על חשבון חלקו ברווחים הצפויים" (סעיפים 21 ו-23 לכתב התביעה).

גם טענה זו מוכחשת בתוקף על ידי קושניר, כשלטענתו, תמורת עבודתו היתה משכורות בלבד שקיבל מסיגמה כעובד שכיר, ללא כל חלוקה ברווחים (סעיפים 69 ו-71 לכתב ההגנה).