oui gruppe gmbh & co. kg ואח' נ' רביבו ואח'

החלטה

החלטה

בקשה לחיוב התובעות, בערובה להבטחת הוצאות המבקשות היא הבקשה שלפני.

2.התביעה שהגישו התובעות כוללת סעד כספי על סך 5,000,000 ₪, וסעד של מתן חשבונות. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים השתמשו שלא כדין במותגי התובעות ובסימני המסחר שלהן ללא רשות ותוך הפרת הסכמים, והפרת סימנים מסחריים כן נטען כי בעצם ההפרה שעשו הנתבעים נגרם לתובעות הפסד של ממש ופגיעה במותג של התובעות, שהוא מותג ידוע ברחבי העולם, מוכר ומכובד, כן פגעו בסימן המסחרי של התובעות ועוד נטען כי במהלך הקשר שבין התובעות לנתבעים עשו הנתבעים הכל כדי לרוקן מכל תוכן את החברות שלהם ונותרו חייבים לתובעות סכומי כסף גדולים.

3. המבקשות הגישו בקשה לחייב את התובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, ככל שהתביעה נגדם תדחה. בבקשה, הנתמכת בתצהיר של המבקשת 1, נטען בין היתר כי אין לתובעת עילת תביעה ממשית נגד המבקשות וכי סיכויי התביעה אינם גבוהים ובעיקר סמכו המבקשות טענתן על הדין הנוהג לגבי תאגידים לענין הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים ככל שהתביעה תדחה, ולשיטתן שבעתיים יש לחייב את התובעות מאחר שמדובר בחברה זרה ועל כן יהיה קושי להפרע מהתובעות אם התביעה תדחה והן יחויבו בהוצאות.

 4.בתגובתן לבקשה, טוענות התובעות כי אין מקום ולא צורך לחייבן בערובה להוצאות, כי סיכוייהן לזכות בתביעה, טובים, וכי חיובן בערובה מיותר בנסיבות מאחר שהן איתנות כלכלית כי הבקשה מנסה להסיט את העיקר וכי הנתבעים חייבים להם כסף רב ולזכותם פסקי דין נגד הנתבעים ואין התובעות מצליחות לגבות אותם, עוד ציינו כי אין להם כל חובות והראו את דרך התנהלותן וכי כאשר חויבו לשלם הוצאות עשו כן על אתר, כן ציינו כי אין לתובעת הישראלית כל חובות לרשם החברות וכי התובעת 'הזרה' מנהלת עסקים בהקפים גדולים בעשרות מדינות בעולם.

 5.המתווה הנורמטיבי לחיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים נמצא בחוק החברות (סעיף 353א) ובתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 519).

בהתאם להלכה הנוהגת נועדה התקנה למנוע הגשת תביעות סרק לבית המשפט והבטחת תשלום הוצאות נתבע כאשר סיכויי התביעה אינם גבוהים, ראו למשל רע"א 1037/07 ל.ג הנדסה ממחושבת נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו-11.2.09) בו נקבע כי במסגרת השיקולים בבחינת סוגית חיוב תובע בערובה להוצאות יש לתת את הדעת לסיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי וכן עליו לתת דעתו למיהות הצדדים, ולשקול את הפגיעה בזכות הקניין של בעל דין על ידי הטלת ערובה לאור עקרונות חוקתיים לרבות נגישות לערכאות; עוד נקבע (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות ואח' נ. מרדכי זיסר ואח') כי חזקה היא שעל חברה להפקיד ערובה להוצאות כדי למנוע ממנה להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית וכדי למנוע מצב בו לא ניתן יהיה לגבות ממנה הוצאות אם יושתו עליה.

6.בענייננו עיינתי בתגובת התובעות ומצאתי התייחסות רלוונטית למצבן הכלכלי למוניטין שלהן, נתתי דעתי לכתב התביעה, גם לכתבי ההגנה ואני סבורה כי במקרה זה הובאו די ראיות ליכולת התובעות לשלם את הוצאות המבקשות ככל שיזכו בפסק דין הדוחה את התביעה נגדן, בעיקר שכפי שציינתי לעיל אינני סבורה כי מדובר בתביעת סרק ולהיפך אני סבורה כי יש לכבד את זכותן של התובעות לתבוע את הסעדים שבקשו בהתאם לתשתית שהניחו ואף שוכנעתי כי סיכויי התביעה הם סבירים ממילא לא מצאתי כי הנסיבות מצדיקות חיוב התובעות בהפקדת ערובה.

עוד לציין כי החלטתי בהליך העיקול כלל אינה רלוונטית לסוגיה שלפני וכל הליך נבחן בהתאם לאיזון השיקולים הרלוונטי והנוהג לבחינת הסוגיות השונות לצורך המסקנה.

7.משהונחה לפני תשתית המניחה את הדעת לענין יכולת התובעות לשלם ההוצאות הרימו התובעות את הנטל להוכיח יכולותיהן ולאחר שגם בחנתי את סיכויי ההליך ואיזנתי בין זכויות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין צורך לחייב את התובעות בהפקדת ערובה.

לאחר ששקלתי הדברים - לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו סיון תש"ע, 28 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: