investments inc נ' קפל ואח'

החלטה

לפניי בקשה של התובעת לתיקון כתב התביעה. במסגרת הבקשה מבוקשים התיקונים הבאים: החלפת הנתבע מספר 4 ז"ל ביורשיו (שזהותם אינה ידועה עדיין); צירוף נתבעים נוספים כאמור בסעיף 5 לבקשה; תיקון פרק הסעדים בכתב התביעה.

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין קרקעות שרכשה התובעת מהנתבעים באזור יהודה ושומרון. לטענת התובעת, הנתבעים כלל לא היו בעלי הזכויות בהן ולא היו יכולים למכור לה אותן.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובתשובה לתגובה, באתי לכלל מסקנה כי לעת הזו לא ניתן להעתר לבקשה בשל האופן בו נוסחה, קרי, משלא צורף אליה נוסח המבהיר מהו הנוסח המדוייק של התיקון המבוקש. במה דברים אמורים: המבקשת מעוניינת לתקן את פרק הסעדים של התביעה כך שיכללו בו "בין היתר הצהרה על ביטול הסכמי הרכישה ...". לא כך מבקשים תיקונה של תביעה והדיבור "בין היתר" הוא עמום ואמורפי, שכן לא ברור אילו סעדים נוספים עתידים להתווסף לכתב התביעה המתוקן. זכותו של נתבע לדעת מראש מה בדיוק עומדים לתבוע ממנו במסגרת כתב התביעה המתוקן, על מנת שיוכל לכלכל כהלכה את התנגדותו לבקשת התיקון, דבר שלא נעשה כאן.

באשר להחלפת הנתבע 4 ביורשיו, יש להתיר את התיקון הגם שזהות היורשים אינה ידועה עדיין, שכן לא ניתן לתבוע לדין אדם שנפטר. ברגע שתיוודע זהותם של היורשים, יהיה מקום לערוך תיקון נוסף של התביעה בדרך של צירוף שמם. מה שברור הוא שעד שלא תיוודע זהותם של היורשים, לא ניתן יהיה לברר את התביעה נגדם.

יש להתיר גם את צירופם של הנתבעים הנוספים כמבוקש.

על מנת למנוע העלאה חוזרת של טענות נוספות שנטענו על ידי הנתבעים במסגרת התנגדותם לתיקון המבוקש, אבהיר כבר עתה כי אין מקום לקבל את טענת השיהוי שהעלו הנתבעים, שהרי טרם התקיים קדם משפט בתיק והתביעה הוגשה לפני פחות משנה. טענת הנתבעים כי התובעת איחרה את המועד להודיע על ביטול ההסכמים מושא התביעה היא טענת הגנה לגופו של ענין, שיהיה מקום לבררה בהמשך ההליך, ואין בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה לתיקון התביעה. ככלל, מקום שמבוקש לתקן כתב טענות, שומה על בית המשפט לנקוט בגישה ליברלית, במיוחד כאשר טרם הוגשו ראיות וטרם נחקרו עדים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) (להלן: "גורן") בעמ' 153-152).

אינני מקבל את טענת הנתבעים לפיה התיקון המבוקש מהווה שינוי אסור של עילת התביעה. ככלל, לא תישלל בקשה לתיקון כתב תביעה רק מן הטעם שמבקש התיקון עותר להוספת עילה חדשה, הגם שבמצב זה תיבחן הבקשה לתיקון בקריטריונים מחמירים יותר (ע"א 498/83 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' אלימלך מלבין, פ"ד מב(4) 269, 274 (1988). על כל פנים, בענייננו איני סבור כי התיקון המבוקש מהווה שינוי עילה. המושג "עילת תביעה" בהתייחס לבקשות לתיקון כתב תביעה, מקבל משמעות רחבה יותר מזו של המושג "עילת תביעה" לעניין בקשות לסילוק על הסף. עילת תביעה בהקשר של בקשות לתיקון כתב תביעה היא "העסקה או הזכות של בעל הדין", ומכאן "שמכוונים אנו למסגרת רחבה יותר מזו של עילה לעניין סילוק על הסף. בצורה אחרת ניתן לומר, כי רמת ההפשטה של המושג "עילה" בנוגע לתיקון כתבי טענות הינה גבוהה יותר" (רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה (מאגר נבו, 28.1.2007) בפסקה 7; גורן, בעמ' 155-154).

בענייננו, בתיקון המבוקש עותרת התובעת להוספת סעד של ביטול והחזר מס שבח בקשר להסכמים בגינם הוגשה התביעה, וזאת בשל אותו סיפור מעשה עובדתי שבעטיו נתבע הסעד הכספי שבתביעה, ומכאן שאין מדובר בשינוי עילת התביעה או בהוספת עילה חדשה. אדרבא, התיקון המבוקש יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת ולסיים את המחלוקת שבין הצדדים.

סוף דבר – לנוכח אי הבהירות בנוגע לתיקון הסעדים, הבקשה נדחית. אין מניעה להגישה מחדש, תוך תיקון הליקוי הדיוני והצגת הנוסח המדוייק של הסעדים המבוקשים.

המבקשת תשלם לנתבעים 1- 3 הוצאות בסך 2,500 ש"ח, וסכום דומה תשלם לנתבעת 5.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיון תשע"ג, 07 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: