מ"ת 794-07-14 מדינת ישראל נ' ניסקיטאס(עצירה)

רקע, השאלה שבמחלוקת:

1.כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של התעללות בחסר ישע בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) ואיומים (ריבוי עבירות) אותן ביצעה, לפי הנטען בכתב האישום, בהיותה מטפלת של קשישה בת 87, תשושת נפש, המתניידת בכיסא גלגלים, ואשר סובלת מדימנציה בחומרה קשה (להלן: המטופלת), כאשר מסגרת עבודתה כללה מגורים בדירתה של המטופלת, וכשהיא אמורה לדאוג לכל צרכיה.

בהתאם לכתב האישום, במועדים שונים בשנים 2013 ו- 2014, הבחינה בתה של המטופלת (להלן: הבת) בסימנים כחולים, אשר הופיעו במקומות שונים בגופה של המטופלת, וכשהסברה של המבקשת כי המטופלת נפלה. משכך, ולאחר שהמבקשת ציינה בפני הבת, כי אינה מתכוונת להפסיק את עבודתה, החליטה הבת להתקין מצלמה נסתרת בבית אמה–המטופלת, במטרה לבדוק את עבודתה של המבקשת.

ואכן, המעשים המפורטים בכתב האישום, תועדו באמצעות המצלמה, בהזדמנויות שונות.

בין המעשים אשר יוחסו למבקשת, אירועים במועדים שונים, אשר כללו, בין השאר, את הכאתה של המטופלת במקומות שונים בגופה, איומים, צעקות, הטחת ראשה לאחור, כי סטרה מספר פעמים בחוזקה בפני המטופלת, טלטולה של המטופלת, הטלת חפצים שונים, אחיזה בשערותיה וטלטול ראשה בחוזקה קדימה ואחורה, דחיפתו של מגש אוכל לעבר צלעותיה של המטופלת, ועוד מעשים מסוג המעשים האמורים.

בנוסף, ובהתייחס למספר אירועים, צוין בכתב האישום, בין השאר, כי המבקשת – היא הנאשמת – הרימה את חולצתה של המטופלת, הורידה מכנסיה, דחפה את המטופלת והכתה בישבנה. כך, במקרה אחר, לאחר שהורידה את מכנסיה, סידרה את החיתול, אותו לבשה המטופלת, ודחפה את המטופלת לעבר כיסא הגלגלים, ולאחר מכן, הורידה את חולצתה של המטופלת והיכתה אותה.

הכאה נוספת מיוחסת למבקשת, בעת שהמטופלת הייתה עירומה, וכשגם לאחר הלבשתה, דחפה אותה לכיסא הגלגלים, כשחסרת הישע הוטחה לעברו, ונפלה אל תוך הכיסא.

בהמשך, מתוארים מעשים נוספים, אשר אירעו או בעת שהמבקשת הלבישה את המטופלת והחליפה לה חיתול, או בעת שהחליפה בגדיה של המטופלת.

2.מדובר בכ- 14 שעות מצולמות, כאשר אין חולק כי בקטעים אלו או אחרים, נחשפים איבריה האינטימיים של המטופלת.

משכך, סירבה המשיבה לאפשר לב"כ המבקשת להעתיק את הדיסקים, אשר מצויים בחומר החקירה, להבדיל צפיה בהם, במשרדי המשיבה.

המשיבה נימקה התנגדותה בפגיעה בצנעת הפרט של המטופלת, וכי ב"כ המבקשת צפתה, כאמור, בדיסקים, וכך היא גם תוכל לעשות בעתיד. אולם, ללא אפשרות להעתקתם.

משכך, עתרה המבקשת לחייב את המשיבה לאפשר לה לקבל עותקים מהדיסקים.

3.לטענת המבקשת, זכות העיון וההעתקה הינה זכות בסיסית, וכשמדובר במקרה דנן, בראיה המכרעת בתיק, וכי אין שום עיגון חוקי להחלטת המשיבה, לסירוב לאפשר את העתקת החומר.

במיוחד יפים הדברים, מעת שבסופו של יום, נושא הדיסקים קשור קשר ישיר להגנת המבקשת, וכי ב"כ המבקשת זכאית לראות את הדיסקים בצורה שקטה, ומספר פעמים. יתר על כן, גם בצפיה עלו סוגיות שונות, לרבות נושא הדיבור בשפה הרוסית.

כך, לא מדובר בחקירת ילדים, שם קיימת חקיקה ספציפית.

עוד נטען, כי העירום הנחשף, הינו רק בדקות מסוימות בעת החלפת החיתול, וכשאין כל רצון לפגוע בפרטיותה של המטופלת, תוך הצהרה של ב"כ המבקשת, למעלה מן הצורך, אודות הימנעות מגילוי וחשיפת החומר.