ת"א 153495-09 נוה ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

1.התובעים, תושבי ישראל, התגוררו ביישוב ניסנית שבגוש קטיף. הנתבעת הינה מדינת ישראל.

במסגרת תכנית ההתנתקות, פונו התובעים בקיץ 2005 מביתם שבגוש קטיף וקבלו פיצוי בהתאם לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה- 2005 (להלן: "חוק ההתנתקות"/ "חוק פינוי- פיצוי") ובהתאם להסדרים שנקבעו בו.

2.על פי האמור בכתב התביעה, הפיצוי שניתן לתובעים מכוח חוק ההתנתקות לקה בחסר ולא היווה שיפוי מלא לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהליך ההתנתקות. לטענתם, עקב היותם תושבים חדשים, יחסית, בישוב המפונה, לא היו זכאים ולא קיבלו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב הפינוי, ואף לא החזר של דמי המגרש שרכשו, אלא פיצוי בגין בניית המבנה שעליו. לעמדתם, אין פיצוי זה עונה על הקריטריונים שקבע בית המשפט העליון בבג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' כנסת ישראל ואח' (להלן: "בג"צ חוף עזה") ולפיכך יש להשלים את הפיצוי שיינתן להם.

3.לטענתם, עניינה של התביעה שיורי- השלמת הפיצוי בין בראשי נזק בגינם פוצו באופן חלקי מכוח חוק ההתנתקות, בין בראשי נזק בגינם לא פוצו כלל. לשיטתם, הוגש כתב התביעה מכוח פסיקת בית המשפט העליון בבג"צ חוף עזה הנ"ל, בו ביטל בית בית המשפט את סעיף ייחוד העילה וקבע בריש גלי, לאחר שדן במסגרת הנורמטיבית של חוק ההתנתקות, כי יש לאפשר למפונים הגשת תביעות מכוח הדין הכללי לצורך קבלת פיצוי מלא במקרים בהם הפיצוי שניתן לקה בחסר ולחלופין לא עמד בקרטריונים אשר נקבעו בפסק הדין.

על כן, הוגשה התביעה בסכום של 1,466,195 ₪.

4.בישיבת יום 22.7.12, הובהר למותב זה כי בפני בית המשפט העליון תלויים ועומדים ערעורים בעניין דומה. לפיכך, הוחלט להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון אשר עשוי לייתר את המשך הדיון בתובענה.

ביום 27.11.14 ולאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, הגישו התובעים עמדתם ביחס להמשך ניהול ההליך. על פי הודעתם זו, בקשו התובעים להמשיך בניהול ההליך שכן אין ההכרעה בפסק הדין מייתרת את המשך הדיון בתובענה. עוד ציינו התובעים במסגרת ההודעה, כי לחלופין, יסכימו לפנות לוועדה המיוחדת שקמה מכוח החוק, לצורך בחינת מצבם, ולהתלות ההליכים בתיק זה עד לקבלת החלטתה.

5.הבקשה לסילוק על הסף-

בעקבות הודעת התובעים, הם המשיבים בתיק, הגישה הנתבעת- המדינה, את בקשתה לסילוק התביעה על הסף.

על פי האמור בבקשה, בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7703/07 גיא ישועה נ' מדינת ישראל- מנהלת סל"ע (להלן: "פסק דין ישועה") דן בית המשפט בתביעה אשר עניינה מפוני ההתנתקות, בהסדרים הרלוונטיים לתביעתנו. בפסק הדין, שניתן בהרכב מורחב קבע בית המשפט העליון כי ההסדרים שנקבעו בחוק ההתנתקות לצורך מתן הפיצוי- הינם ראויים והוגנים. מכאן, שלא ניתן עוד להגיש תביעות הנוגעות לחוק ההתנתקות, מכוח הדין הכללי.

ככל שמבקשים המשיבים להגיש תביעתם לפיצוי בגין עוולות אשר נגרמו להם כתוצאה מן הפינוי- עליהם להצביע על עילת התביעה מכוח הדין- חוזית, נזיקית, קניינית- ומשלא עשו כן, דין תביעתם להידחות בהעדר עילה. בהקשר זה, מציינת המבקשת כי המשיבים אמנם ציינו בתביעתם כי זו הוגשה, לחילופין, מכוח דיני הנזיקין ובעוולת הרשלנות, אך לא הצביעו על העובדות המקימות עילה זו ולפיכך- אין מנוס מן המסקנה כי הטענה הועלתה בעלמא, ללא ביסוס של ממש.

6.עוד מציינת המבקשת כי פסק דין ישועה קבע באופן מפורש כי בהעדר מיצוי הליכים- לא ניתן להגיש תביעה כזו. המשיבים, אשר בחרו שלא לערער על החלטת ועדת הזכאות ולא פנו לוועדה המיוחדת אשר קמה מכוח חוק ההתנתקות שבסמכותה להגדיל את סכום הפיצוי- לא מיצו את ההליכים שנקבעו בחוק, ומכאן כי דין תביעתם להידחות אף מטעם זה.

7.המבקשת אף טוענת כי משנשללה האפשרות להגשת תביעה באשר לחוק ההתנתקות מכוח הדין הכללי- הסמכות לדון בתביעה זו הנוגעת לחוק, אינה מסורה לבית משפט זה, כי אם לטריבונלים שנקבעו בחוק- בית המשפט השלום והמחוזי אשר מקום מושבם בירושלים. משכך, יש לדחות התביעה אף מחמת חוסר סמכות עניינית/מקומית.

בהקשר זה, מציינת היא כי קביעת הטריבונלים הייחודיים לדון בעניינים העולים מכוח ההתנתקות לא נעשתה בכדי, כי אם על מנת לייעל את ההליכים ולהביא להתמקצעות בתי משפט ספציפיים בתחום.

8.אשר לבג"צ חוף עזה, עליו מבוססת התביעה, טוענת המבקשת כי בניגוד לאופן בו מפרשים המשיבים את פסק הדין, לא קבע בית המשפט את קיומה של עילת תביעה בדין הכללי, אלא ביטל את סעיף ייחוד העילה. מכל מקום, משניתן פסק דין ישועה, המאוחר לבג"צ- אין עוד מקום להידרש לו.

לסיום, מטעימה המבקשת כי בפני המשיבים פתוחה הדלת לפנות לוועדה המיוחדת. יחד עם זאת, אין היא מסכימה להתליית ההליכים בתיק והדבר ייעשה בכפוף לזכותה של הועדה המיוחדת להעלות את מלוא הטענות המשפטיות, ובכללן- התיישנות ושיהוי.

9.תגובת המשיבים-

לעמדת המשיבים, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. לחילופין, מבהירים המשיבים, כי יסכימו להתלות ההליכים בתיק עד לבירור עניינם בפני הועדה המיוחדת.