מ"ת 954-06-14 מדינת ישראל נ' גיא(אסיר)

בפני בקשה לעיון חוזר, בעתירה לאפשר למבקש הקלה בתנאי מעצר הבית המלא בו הוא מצוי, על מנת לאפשר לו יציאה לעבודה וחלון "התאווררות".

ביום 03.06.14 נתפס המבקש בכף כשהוא חשוד בנהיגת רכב בשכרות, הנלמדת הן ממבחני הביצוע שנערכו לו במקום והן מבדיקת נשיפה שמסר, בה התקבלה תוצאה של 565 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. בנוסף נחשד המבקש בכך שנהג ברכב כאמור בהיותו פסול מנהיגה על פי גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בת"א, שניתן בנוכחותו (ועל פי הסדר טיעון) ביום 04.05.14, כחודש בלבד לפני כן. ועוד חשוד המבקש בכך שרישיון הנהיגה שלו פקע ונהג ללא ביטוח בתוקף.

המבקש נעצר במקום על ידי השוטרים, ומעצרו הוארך מעת לעת על ידי ביהמ"ש, עם הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים. ביום 29.06.14 לאחר שנתקבל תסקיר מעצר מידי שירות המבחן, שוחרר המבקש בהחלטת ביהמ"ש, בחלופת מעצר למעצר בית מלא בפיקוח ובערבויות.

כיום כחודש וחצי לאחר שהושם בחלופת מעצר, ולמעשה יותר מחודשיים וחצי לאחר מעצרו (ביום המקרה) הוגשה הבקשה כאמור בפתיח. ב"כ המבקש, פונה לביהמ"ש בבקשה לעיון חוזר, ועותר לשחרור המבקש בשעות היום, לצורך עבודה במשרד תיווך שהוא עסק משפחתי, בו עובדים גם אחיו ו- 2 הוריו של המבקש, שנמצאו מפקחים ראויים לצורך פיקוח עד כה על המבקש, במעצר בית מלא.

הבקשה נתמכת הן בחלוף הזמן ממעצרו (2.5 חודשים) ומההחלטה האחרונה (1.5 חודשים) ובמיוחד נוכח מצבו האישי והנפשי של המבקש. לעניין זה הוצגו בפני תעודות מומחים בתחום בריאות הנפש, שצורפו לבקשה, המעידים על טיפול נפשי פסיכולוגי שעובר המבקש בימים אלו עקב קשייו. המסמכים הוצגו במקביל גם לתובעת באולם ביהמ"ש, ואינני מוצא מקום לפרט מעבר לכך את תכנם בשל השמירה על צנעת הפרט של המבקש ונוכח רגישות המידע האישי והמשפחתי המופיע בו.

המבקש עצמו התייצב בביהמ"ש יחד עם הוריו, וניכר כי למבקש משפחה חמה ותומכת המלווה אותו גם בתקופת מעצרו, ומהווה עבורו משענת.

בביהמ"ש הביע המבקש חרטה על מעשיו והתנצל בפני הוריו ומשפחתו על הצער הבושה והקשיים שגרם להם בהתנהגותו. המבקש ציין באולם ביהמ"ש בפה מלא כי הוא מבין כיום כי הוא סובל מבעיה בכל הנוגע לשתיית אלכוהול ולדבריו, הנתמכים באישורים שהציג, הוא נמצא בטיפול פסיכולוג ובטיפול פסיכותרפיה במקביל, ומקפיד מאז שחרורו ממעצר להתייצב לטיפולים הנ"ל באופן פרטי, 3 פעמים בשבוע.

אכן ככלל מקומם של שיקולי שיקום של הנאשם לבוא במסגרת איזון השיקולים בגזר הדין ולא במסגרת החלטות בעניין הליכי מעצר, ואולם מצאתי כי יש מקום לפתוח פתח לעניין זה למבקש ולו על מנת לשדר לו מסר מחזק ולעודדו בכיוון זה.

ב"כ המשיבה התנגדה בתוקף לשחרור המבקש ממעצר בית מלא, ולו לצורך עבודה או למספר שעות "התאווררות", תוך שהיא מדגישה בדבריה את חומרת העבירה, את התוצאה הגבוהה של אלכוהול שנמדדה בעת בדיקת המבקש ב"ינשוף" ואת העובדה כי מדובר בעבירת שכרות לכאורה שלישית, באשר למבקש 2 הרשעות קודמות בעבירה זהה (מהשנים 2010 ו- 2012), וכן הפעם נהג המבקש בנוסף גם בזמן פסילה.