סע"ש 340-02-13 אל גני נ' חברת א.ע. מרכז אלקודס הרפואי בע"מ

הנתבעת הגישה שלוש בקשות שונות בכל הנוגע לתצהירים מטעם התובע. להלן ידונו שלושתן:

לענין הבקשה למחוק תצהירו של עד התובע מר מוחמד עבאסי

1. הנתבעת מבקשת למשוך את תצהירו של עד התובע, מר מוחמד עבאסי, מן התיק, מן הטעם כי שימש כ"מגשר" או "מפשר" בין הצדדים במשא ומתן שנערך ביניהם, שלא צלח.

2. בפתח הדברים יובהר כי לא הוכח בפנינו כי המו"מ שנוהל בין הצדדים עלה כדי גישור כמשמעו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ובתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, ועל כן אין בפנינו גישור כדין ואין עילה לחסות את תוכנו ככזה.

3. יחד עם זאת, עלינו להידרש לשאלה האם בנסיבות העניין קיימת הצדקה לחסות את פרטי המו"מ שהתנהל בין הצדדים ולפיכך להורות על הוצאת תצהירו של עבאסי מן התיק.

4. הפסיקה מוצאת הצדקה שלא לגלות את תוכנו של מו"מ שהתנהל בין צדדים, אף שלא צלח, מן הטעם כי יש בכך כדי להשפיע לרעה על המוטיבציה של הצדדים להיכנס למו"מ מכלתחילה:

   "... מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים במסגרת משא ומתן לפשרה אינם קבילים במשפט ולא ניתן להגישם, להציגם או לקבוע על יסודם ממצאים בהליך המשפטי..." (בר"ע 274/09 ירושלמי נ' שיא פתרונות כלכליים בע"מ, סעיף 3 להחלטת הנשיא אדלר, כתוארו דאז, ניתן ביום 5.07.09)).

   "כלל הוא - ובל יעבור - כי משא ומתן הנערך בין הצדדים - בין לצורך הסכם של פשרה ובין לצורך אחר - הוא, בראש וראשונה, נחלתם של הצדדים ובאין הסכמה ביניהם לא ניתן להביא פרטים לגביו לידיעת ערכאת השיפוט. פרטים על משא ומתן שכזה אינם קבילים בדיון משפטי ואין לכלול אותם בכתבי בי-דין, והדברים ידועים (יעקב קדמי, על הראיות, חלק שני, עמ' 418; ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ - סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מ"ז(1), 311, 333). הרציונל בבסיס הכלל האמור, הוא לעודד קיומו של מו"מ חופשי , גלוי ויעיל, תוך החלפת דעות, רעיונות וטיעונים בין הצדדים למו"מ, כאשר כל צד יודע כי הוא חופשי להציע הצעות שונות כפשרה." סע (אזורי ת"א) 30184/09/11 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב נגד ההסתדרות הרפואית בישראל (09/12/2012).

5. הדברים נכונים לא רק לגבי מסמכים, אלא אף לגבי תוכנו של המו"מ, כפי שיכול להימסר בעל פה במסגרת עדויות הצדדים: "כבר נאמר לא פעם כי מסמכים אשר הוחלפו בין צדדים בעת מו"מ אינם קבילים וכי תכליתו של כלל זה היא לעודד מו"מ בין צדדים תוך גילוי מלא שאם יכשל יוכל בכל זאת כל צד לנהל את המשפט כהלכה מבלי לחשוש שהצעות שהעלה גם אם אינו סבור שהן מגיעות לצד השני, יפגעו בו בהמשך הדרך (ראה למשל ע"ע 381/03 אינטרפייס פרטנרז נ' משה חננאל והפסיקה המובאת שם). אני סבור שתכליתו של הכלל יפה גם כאשר השאלות אינן נוגעות למסמכים אלא לדברים שהוחלפו בע"פ ואם מו"מ בין הצדדים כשל, אין להעלות זאת בחקירה הנגדית במסגרת ההליך." ההדגשה הוספה. תאק (שלום אשדוד) 32972/12/10 הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נגד מודרה הדברה וחיטוי בע"מ, (26/06/2011).

6. עם זאת, הפסיקה מאזנת את הכלל החמור כמפורט לעיל, במקום בו גילויו של תוכנו של משא ומתן דרוש לצורך גילוי האמת:

   "ואולם, כלל זה אינו מוחלט, וקיימים מקרים חריגים שבהם יותר לעשות שימוש במסמכים אלו בהליך משפטי: "...כדרכם של מרבית החסיונות, בין הסטטוטוריים ובין ההלכתיים, ייתכנו מצבים חריגים שבהם אינטרס ציבורי רב משקל עשוי לגבור על ערך החיסיון ההלכתי ולהצדיק גילויו של החומר החסוי..." (עניין דיסקונט, פס' 18 להחלטה).