ת"א 673-02-10 ז' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1. בפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית-משפט בתחום הנוירולוגי, לאחר שהתובע יליד 1966, היה מעורב בתאונת דרכים מיום 6/10/08 (להלן: "התאונה").

2. בקשה זו באה לעולם, לאחר שב"כ התובע דאז, עו"ד חליפה, ויתר בדיון שהתקיים ביום 18/4/2012 על מינוי מומחה נוירולוגי, וכב' השופט סוהיל יוסף באותו דיון מינה את ד"ר נורמן דורון, כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדי (להלן: "ד"ר נורמן"), ואף קבע בהחלטתו: "לא מצאתי מקום להורות למומחה כי יתייחס לצורך, אם בכלל, במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, מאחר ולא מצאתי כל אינדיקציה לפגיעה נוירולוגית".

3. ביום 15/2/2015 הגיש ב"כ התובע דהיום את הבקשה, וטען כי וויתורו של ב"כ הקודם של התובע על מינוי נוירולוג, הסב לתובע נזקים בלתי הפיכים וגרם לו עיוות דין בלתי נסבל. ב"כ התובע טען בבקשתו, בין היתר, כי ד"ר נורמן קבע, שלתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום האורתופדי, בין היתר, מהנימוק שבעיות התובע ביד ימין הן כתוצאה מדלקת ע"ש DE-QUERVAIN, מבלי שיסביר את קביעתו זו ומבלי שיתמוך אותה בספרות רפואית. חוות-דעת זו, אינה משקפת נכונה את מצבו הרפואי של התובע, היא שטחית וניתנה בעיתוי הלא נכון, בעוד שנזקי התאונה טרם נתגבשו במעמד כתיבת חוות-הדעת. לאחר שהתובע המשיך לסבול מבעיות בזרוע/כף יד ימין (לאחר מתן חוות-הדעת), הוא נשלח לבדיקות הדמיה שהדגימו, בין היתר, עדות לתסמונת התעלה הקרפלית מימין ועדות לגלF של העצב האולנארי וכן פגיעה שורשית C7-C6 מימין. הוא טען כי על-פי הספרות הרפואית, הילכדות התעלה הקרפלית יכולה להיגרם כתוצאה מתאונות וחבלות ולמעשה תסמונת זו שייכת לקבוצה של מחלות נוירולוגיות שבהן הנזק העצבי נותר כתוצאה מפגיעה מכאנית של עצב היד. התובע טוען כי הוא נחבל ישירות בזרוע וכתף ימין, בראש ובפנים. כאביו ונזקיו מגיעים מפלג גופו הימני העליון, קרי הצוואר וכתף ימין ולא מדלקת אליה טוען ד"ר נורמן. לאור כל האמור ביקש התובע ליתן לו את יומו כדי להוכיח שנזקיו בזרוע/כף יד ימין שממשיך לסבול מהם עד להיום הינם תוצאה ישירה של ההתאונה, וכי נזקים אלו הינם עניין נוירולוגי מובהק המחייב מינוי נוירולוג מומחה.

4. ב"כ התובע טוען עוד, שלאור העיתוי שבהגשת הבקשה, התובע מסכים להשית עליו מחצית משכר טרחת המומחה הנוירולוגי שימונה על-ידי בית-המשפט, ככל שימונה.

5. הנתבעת בתגובה מתנגדת לבקשה, וטענת כי התובע ויתר על בקשתו למינוי מומחה נוירולוגי, וכיום, כחודשיים לפני שמיעת הראיות, עותר באופן מפתיע וללא כל הצדקה בבקשה דנא, כדי "לבחון" טענותיו לעניין הדלקת בשורש כף יד ימין, וזאת בשעה שד"ר נורמן שלל כל קשר סיבתי בין ממצא זה לתאונה, ובאופן שנראה כי המדובר בניסיון ל"מסע דייג", במטרה להעצים ולהאדיר את נזקי התובע, לאחר שנקבע כי התובע לא סובל מנכות כלשהי כתוצאה מהתאונה. טענת התובע, כי ד"ר נורמן היה צריך להמתין עד להתגבשות מצבו הרפואי של התובע מופרכת מעיקרה. הלה בדק את התובע בחלוף 4 שנים לאחר התאונה, וככל שהתובע סבר, כי מצבו הרפואי טרם התגבש, היה עליו להמתין עם בקשת המינוי, מה שלא קרה בענייננו. גם למסמכים הרפואיים העדכניים שאותם צירף התובע לבקשתו, אין כל רלבנטיות. ככל שלתובע הסתייגויות באשר לקביעותיו המקצועיות של ד"ר נורמן, פתוחה בפניו הדרך לזמנו לחקירה בבית-המשפט. מה גם, שאין כל מקום לבקשה דנא לאחר שהתיק נקבע לשמיעה ושלבי קדם המשפט מוצו.

דיון והכרעה: 

6. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

7. בא-כוחו הקודם של התובע ויתר על מינוי נוירולוג, ואין בהחלפת ייצוג של התובע כדי להוות עילה למינוי מומחה נוסף, במיוחד שעולה מהחלטת כב' השופט סוהיל מיום 18/4/2012, כי הוא לא מצא מקום אפילו להורות לד"ר נורמן להתייחס לצורך, אם בכלל, במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, מאחר ולא מצא כל אינדיקציה לפגיעה נוירולוגית. ויודגש, האמור לעיל נכון למסמכים הרפואיים שבאו בפני כב' השופט סוהיל במועד מתן ההחלטה.

8. ד"ר נורמן חיווה דעתו, בין היתר, כי: "הדלקת הקיימת בגידים המיישרים בכף יד ימין נקראת DE-QUERVAIN אין לה כל קשר לטראומה. הכאב שהופיע לאחר התאונה היה בכתף ימין ולא בשורש כף יד ימין (אזור מחלה ה- DE-QUERVAINׂ). לסיכום ניתן לקבוע כי תאונת הדרכים גרמה לשברים בצלעות שנרפאו וחבלה בריאה הימנית אשר חלפה. ניתן לשלול קשר סיבתי בין כאבי הברך והכאבים בשורש כף יד ימין הקיימים היום". בסופו של דבר קבע, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, אלא נכות זמנית, עקב השברים בצלעות וחבלה בריאות למשך כשלושה חודשים מיום התאונה.

9. התובע בבקשתו מעלה שלל טענות כנגד חוות-דעת ד"ר נורמן, שהיא אינה משקפת נכונה את מצבו הרפואי, וכי אין תמיכה לקביעתו של המומחה בספרות רפואית וכיוצ"ב. ככל שיש לתובע טענות והסתייגויות כנגד חוות-דעת זו, פתוחה בפניו הדרך לבקש להעיד את ד"ר נורמן, אך אין בטענות אלו ואחרות כנגד חוות-הדעת בכדי להוות נימוק המצדיק מינוי מומחה נוסף, שכן אין ליתן יד למצב שכל פעם, שבעל דין מלין כנגד ממצאי חוות-דעת מומחה מטעם בית-המשפט, ימנה בית-המשפט מומחה נוסף, שמא אולי יגיע למסקנות אחרות.

יתרה מכך, אם אכן התפתחו אצל התובע נזקים במעמד כתיבת חוות הדעת ו/או אפילו לאחריה, לא ברור מדוע לא פנה הוא בשאלות הבהרה למומחה, לרבות בנוגע לתוצאות בדיקת ה- EMG אליה מפנה בבקשתו.