ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
|
372-05-14
20/03/2015
|
בפני הרשמת:
ליאורה וינשטיין
|
| - נגד - |
מבקשים:
עמרם אסולין
|
משיבים:
1. ר.ש.ג.ד- חברה להנדסה ובטיחות בע"מ
2. רפאל לוסקי
|
| החלטה |
הנתבע באמצעות בא כוחו הגיש בקשה – שהיתה מוסכמת על הצד השני – בבוקרו של יום 2.12.14 – ובה בקש לדחות את הדיון עקב מצבו הרפואי.
בהחלטת הח"מ מאותו תאריך נדחה הדיון לתאריך 4.1.15.
אכן, בתאריך 2.12.14 לא התייצבו הצדדים לדיון.
בתאריך החדש התייצבה רק התובעת ובאת כוחה. הנתבע לא התייצב.
התובעת בקשה כי הבקשות שהגיש הנתבע – להארכת מעוד להגשת ההתנגדות וההתנגדות עצמה – תידחינה ובקשתו נעתרה.
בהחלטה מאותו יום נאמר כי "מי שמבקש לדחות את הדיון שומה עליו לברר מה תוצאות בקשתו".
הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין בה טען כי לא קבל את ההזמנה לדיון וכי סיכויי הגנתו טובים.
התובעת, לאחר שקבלה ארכות להגשת תגובתה, הגיבה לבקשתו ביום 8.3.15.
בהחלטת הח"מ מיום 15.3.15 יצאה שגגה שכן נקבע בה שב"כ התובעת טרם הגיבה.
אכן האמור בסעיף 23 לתגובת ב"כ התובעת נכון: ב"כ הנתבע לא התייחס בבקשתו לביטול פסק הדין לאמור בגוף פסק הדין, לפיו שומה היה עליו לברר את תוצאות הבקשה מיום 2.12.14 שהגיש – לדחיית הדיון – ולא להמתין בחיבוק ידיים לקבלת החלטת בית המשפט ומועד הדיון החדש (אשר אותה הוא טוען כי לא קבל).
לאמיתו של דבר בהחלטה המקבלת את הבקשה לדחיית הדיון, מתאריך 2.12.14, נקבע המועד החדש.
כיצד ידע איפוא ב"כ הנתבע כין אין עליו להתייצב בתאריך המקורי אם לא קבל את ההחלטה?
ב"כ הנתבע מדלג בבקשתו על עניין זה ומסתפק באמירה כללית כי לא קבל את ההזמנה לדיון.
לאור האמור בתגובת ב"כ התובעת כמו גם בתגובתה לבקשה להארכת מועד, נראה על פניו כי סיכויי הגנתו של הנתבע אינם גבוהים אף כי אינם מאויינים.
יוזכר כי הנתבע כבר קבל את האפשרות להכניס - ולו קמיצה - בדלת בית המשפט ולא אשלול ממנו אפשרות זו - בכפוף לתשלום הוצאות התובעת.
אני מחייבת את הנתבע איפוא בתשלום הוצאות התובעת בסך 2,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום (פגרת הפסח לא תלקח בחשבון), כתנאי לביטול פסק הדין.