פסק דין 844-09-14

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 17.12.13 בשעה 16:40 לערך ברחוב אנצ'ו סירני בכפר-סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רישוי XXXXXXX נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבעת 1 מס' רישוי XXXXXX נהוג בידי נתבעת 1 (להלן: "רכב נתבעת 1") המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעות בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, כמפורט להלן:

א.נזק לרכב בסך של - 5,074 ש"ח.

ב.שכ"ט שמאי בסך של - 531 ש"ח.

ג.ירידת ערך הרכב בסך של - 2,157 ש"ח.

ד.עוגמת נפש בסך של - 550 ש"ח.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:

"אני הבעלים של רכב שמספרו 34-481-69 וביום 17.12.13 בשעה 16:40 לערך נהגתי ברכב זה. אני נהגתי ברחוב אנצ'ו סירני בכפר סבא, שהוא רחוב ראשי. היה פקק תנועה. הרכב שלי היה בעצירה בשל פקק התנועה שהיה בכביש. רחוב אנילביץ היה מצד ימין כיוון עצירת הרכב שלי. רכב שמספרו 52-467-66 הגיע רכב מרחוב אנילביץ ובקצה רחוב אנילביץ היה תמרור שמורה "האט ותן זכות קדימה" (נכון להיות התמרור הזה שונה לתמרור עצור). רכב נתבעת 1 שהגיעה בנסיעה מרחוב אנילביץ ורצה להשתלב לרחוב אנצ'ו סירני לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה שהיה מוצב בכיוון נסיעתו ונכנס לנתיב שבו הרכב שלי עמד ופגע בצד ימני אמצעי של הרכב שלי ולכיוון סוף הרכב שלי בצד ימין וגרם לנזקים. הנזק לרכב שלי על פי חוות דעת שמאי הוא 5,074 ₪, ירידת ערך 2.157 ₪, שכ"ט שמאי 531 ₪ ואני תובע עוגמת נפש בסך של 550 ₪. צירפתי לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזקים שנגרמו לרכב שלי. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב והסתבר שמי שנהגה ברכב שפגע ברכב שלי, דהיינו, ברכב מספר 52-467-66, הייתה צדקי נעמי, והרכב שלה מבוטח באיילון חברה לביטוח. החלפנו פרטים. ברכב שלי הייתה אשתי וילדה בת 11 חודשים. אשתי ישבה במושב האחורי של הרכב, מאחורי. נתבעת 1 הייתה ללא רישיון באותו מעמד ובשלב מאוחר יותר היא העבירה לי את הפרטים שלה. לאחר התאונה אנו גם פינינו את הצומת ונעצרנו בצד.

הנתבעת 1 טענה שיש לה בבית בעיות בריאותיות ושבעלה חולה סופני והיא לא רוצה שנערב ביטוח ושהיא לא רוצה לשלם הוצאות גבוהות. אני אמרתי לה שאני אוכל לקחת הצעות מחיר ולנסות לסגור זאת בינינו וזאת מבלי לערב את הביטוח כרצונה. בזמן התאונה ולאחריה, התקשרתי למוקד 100 ודיווחתי על התאונה. שאלו אותי אם יש נפגעים ואמרתי שלא. הם אמרו שנחכה שעה-שעתיים כי היה עומס ושנחליף פרטים ושנפעל מול סוכני הביטוח. נתבעת 1 אמרה לי שהיא האחראית לתאונה והיא תיקח אחריות על התאונה ותישא בנזקים. רק בחלוף שלושה שבועות, היא הודיעה לי שהיא לא לוקחת אחריות על התאונה והעלתה טענה חדשה שאני פגעתי ברכב שלה שעמד ברמזור, דבר שלא היה".

עדה מטעם התובע, רעייתו טלי זמיר, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה כדלקמן: