לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת ע"ס 1,890 ₪ .
התובע הוא נוסע מתמיד של הנתבעת ומרבה לטוס עמה. ביום 17.8.17 טס התובע באמצעות הנתבעת מתל אביב לאודסה. במטענו של התובע היה קורקינט חשמלי אשר לצורך הטסתו הוציא התובע ממנו את סוללת הליתיום. לטענת התובע, בטרם בחר הוא להטיס את הקורקינט הוא בדק באתר האינטרנט של הנתבעת ומצא את כל המידע הנחוץ לענין הטסת סוללות ליתיום, לרבות המידע כי את הסוללה ניתן להטיס בכבודת היד בלבד ועל כן הוא הוציא את הסוללה מהקורקינט. בעת ביצוע הרישום לטיסה הציג התובע בפני נציגת הנתבעת את הסוללה וזו סירבה לאפשר לתובע להעלות את הסוללה למטוס. התובע נאלץ להתקשר לגרושתו ולבקש ממנה להגיע בדחיפות לאסוף את הסוללה. ביום 19.8.17 פנה התובע לנתבעת באמצעות דואר אלקטרוני והודיע לה על המקרה. התובע דרש מהנתבעת לאפשר הטסת הסוללה באופן מיידי שאם לא כן הוא ייאלץ להוציא הוצאות בגין נסיעות, אשר תחולנה על הנתבעת. לטענת התובע נגרם לו נזק בסך 100$ עלות הוצאות איסוף הסוללה משדה התעופה וחזרה אליו לצורך הטסתה, ועלות מוניות לכל יום בו הוא אינו יכול לעשות שימוש בקורקינט בסך 20$. הנתבעת השיבה באותו יום לתובע בדואר אלקטרוני כי פנייתו התקבלה והוא ייענה בהקדם. לטענת התובע, עד ליום הגשת התביעה הוא לא נענה. לטענת התובע, היה על הנתבעת לאפשר לו להטיס את הסוללה שכן עפ"י המידע שפרסמה באתר האינטרנט שלה ואשר עליו התובע הסתמך, הדבר מותר. התובע צירף לכתב התביעה את נהליה של הנתבעת. לטענת התובע, נזקיו מתבטאים בנסיעות במוניות במהלך 17 ימי שהותו באודסה, לפי חישוב מוערך של 20$ ליום, 1,190 ₪ לתקופה. לטענת התובע, נהגי המוניות באודסה אינם מוסרים קבלות על נסיעות לכן אין בידיו קבלות. הגעתה וחזרתה של גרושתו לשדה התעופה כדי ליטול את הסוללה – 150 ₪. עוגמת נפש ובזבוז זמן לרבות זמן הכנת התביעה 500 ₪. אגרת בית משפט 50 ₪.
הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבע, העלאת סוללות נטענות למטוס אסורה, הן בבטן המטוס והן כמטען יד. איסור זה מצוין בנהליה של הנתבעת המפורטים באתר האינטרנט שלה, אותם צירפה הנתבעת לכתב ההגנה. הנתבעת מכחישה את טענת התובע כי עפ"י נהליה מותר להעלות סוללות ככבודת יד. לטענת הנתבעת, היא השיבה לתובע על פנייתו ומאחר שאין לתובע עילה לקבלת פיצוי, לא הוצע לו פיצוי. הנתבעת מכחישה את נזקיו של התובע משום שהתובע לא צרף קבלות.
בדיון שהתקיים, שמעתי את עדויות התובע ונציג הנתבעת. להלן הכרעתי אשר תובא בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
התובע סומך את טענותיו על נהליה של הנתבעת. במסגרת הנהלים מפרטת הנתבעת רשימת פריטים המותרים ואסורים להעלאה על מטוסיה, לפי הסיווג הבא:
- Permitted in or as carry-on baggage
Permitted in or as checked baggage -
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.