גינון מסעוד אסיל בע"מ נ' כהן ואח'

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 7.2.2017 באלעד. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 18,589 ₪, בגין עלות תיקונים (10,951 ₪), ירידת ערך (1,468 ₪), שכר שמאי (1,170 ₪), וימי השבתה (5,000 ₪).

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, ובשאלת הנזקים עצמם.

3. אין למעשה חולק בנסיבות התאונה: רכב התובעת היה בשירות הרשות המקומית, בעבודות בכיכרות, ועמד על העטרה ועל האי שבמרכז מעגל התנועה, באופן שחלקו בולט אל הכביש ומפריע למעבר. אוטובוס הנתבעים עבר במעגל התנועה, וחרף ניסיון הנהג להימנע מפגיעה, פגע האוטובוס ברכב.

4.בנסיבות אלה, אני קובע שהאחריות להתרחשות התאונה היא של נהג הנתבעים, אולם כי לתובעת אשם תורם בשיעור 30%, בשל יצירת המטרד בדרך.

5.באשר לנזקים: לא מצאתי ראיה של ממש לראש הנזק של ימי השבתה. לא הובאו אסמכתאות לשווי יום עבודה של הרכב, או לכך שבפועל הושבת במשך 5 ימים מעבודתו. לפיכך, יש לדחות ראש נזק זה.

6.ירידת ערך: מבוססת על חוות-דעת השמאי, שלא נחקר, ויש לקבל הדרישה (בלא המע"מ), ולפיכך: 1,255 ₪.

7.שכר השמאי: מבוסס על חשבונית, ויש לאשרו (בלא המע"מ), ולפיכך: 1,000 ₪.

8.עלות התיקון: השמאי העריך את שווי התיקון בסך 10,951 ₪ (כולל מע"מ), אך ציין מפורשות, כי התבקש להעריך את העלות בלא חשבונית תיקון. מאידך, נהג התובעת (שהוא ככל הנראה גם מנהלה, ומכל מקום הוא החתום על יפוי הכוח לב"כ התובעת) אישר כי הרכב תוקן בפועל, בסך של 10,000 ₪, אולם כי אין ברשותו חשבונית (שלא לומר: קבלה) להציג, להוכחת העלות בפועל.

9.חוות-דעת שמאי היא ראיה טובה להוכחת נזק, מקום בו אין ראיה טובה יותר. שעה שתוקן הרכב, אמורה להיות ראיה טובה יותר, ומשזו לא הוצגה – לא נותר אלא להסיק, כי אם היתה מוצגת, היה מתברר כי הנזק נמוך מהנטען, ואולי משמעותית. משכך, ובהעדר אינדיקציה לעלות התיקון בפועל, מקום בו ניתן היה להוכיחה, אין זה ראוי להפעיל את כלי האומדנא, ואין מנוס אלא לקבוע כי רכיב זה של הנזק לא הוכח.