ר' נ' משהב"ט-אגף השיקום -ק.תגמולים

1.השאלה העומדת להכרעתנו היא שאלת תוקפו החוקי של המסמך המכונה "מסמך הקריטריונים", שעליו יורחב בהמשך.

2.העורר התגייס ביום 13.9.1966 ליחידת ספינות הטורפדו, ועל פי רישומי חיל הים, הוא שירת בקורס חובלים בתקופה שבין חודש אוקטובר 1967 ועד חודש יוני 1969. לאחר סיום שירותו הסדיר, המשיך בשרות קבע בשלל תפקידים עד שנת 1991, שאף במסגרתם נחשף לטענתו למי הקישון ומי נמל חיפה.

3.בשנת 2002 התגלה כי המערער סובל ממחלת סרטן העור, ובסמוך לאחר מכן התגלה כי הוא סובל גם מסרטן בלוטת התריס.

4.בשנת 2006 הגיש המערער תביעה להכרת זכות (מחלה) על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן "החוק"), בטענה כי קיים קשר סיבתי בין המחלות מהן הוא סובל כאמור לבין חשיפתו לקישון.

5.ביום 27.12.2006 דחה המשיב את התביעה מחמת התיישנות.

המערער מחה על העלאת טענת ההתיישנות, והפנה להמלצות ועדת שמגר - שעליה יורחב בהמשך - שלפיה לטענתו, הוא זכאי להכרה אוטומטית על פי החוק, היינו, ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי רפואי ומשפטי בין המחלות מהן הוא סובל לבין שירותו הצבאי (להלן "המסלול הירוק"). המשיב דחה טענה זו, בין היתר, בנימוק כי המערער צלל בקישון לפני שנת 1975, ומשכך לא ניתן להחיל על עניינו את המלצות דו"ח ועדת שמגר.

6.לאור עמדה זו, הגיש המערער את הערר הנוכחי על ההחלטה מיום 27.12.06 אשר דחתה את תביעתו מחמת התיישנות כאמור. ערר זה נידון בתחילת הדרך, בפני הוועדה בהרכבה הקודם בראשות סגן הנשיא, כב' השופט (בדימוס) חרסונסקי.

7.מאז עבר ההליך גלגולים רבים שקצרה היריעה מלפרטם, אם כי נזכיר להלן נקודות ציון עיקריות בהתפתחותו.