חיון נ' בנק משכן - בנק פועלים למשכנתאות

1.לפניי תביעה כספית אשר הועמדה על סך של 20,000 ₪, במסגרתה עתרה התובעת כי בית משפט יורה לנתבע לשלם לה פיצוי בגין עוגמת נפש, שנגרמה לה נוכח התנהלות נציג הנתבע (להלן: "מר ורד") כלפיה ויחסו אליה.

בכתב התביעה שָטחָה התובעת קורותיה, למִן המועד בו פנתה לראשונה אל הנתבע לשם קבלת משכנתא לצורך רכישת דירה ועד למועד בו אושרה בקשתה ונחתם חוזה ההלוואה, והדגישה כי נגרמה לה עוגמת נפש רבה נוכח יחסו של מר ורד.

2.לגרסתה של התובעת, יחסו של מר ורד אליה היה יחס מזלזל, בלתי ראוי ובלתי הולם ואף מנהל הנתבע לא שעה לפנייתה אליו, בעוד שהיא מצדה עשתה את כל שנדרש ובתוך כך אף המציאה את כלל המסמכים שנדרשה להגיש, ומנגד, מר ורד פנה אליה בשאלות בנימה צינית ומעליבה.

את אמירתו של מר ורד לפיה רשאית היא לפנות ולבקש הלוואה בבנק אחר, מבקשת התובעת לזקוף לחובת הנתבע, בפרט נוכח הנימה בה נאמרה היא, לשיטתה של התובעת.

3.בכתב ההגנה דחה הנתבע מכל וכל את טענות התובעת, והודגש כי טיפול הנתבע בתובעת לשם קבלת ההלוואה שביקשה, נעשה באופן מקצועי, יעיל וענייני, ללא שנעשתה כל פגיעה בתובעת.

פורטה השתלשלות העניינים, החל ממועד פניית התובעת לשם קבלת הצעה למתן הלוואה; הוצגו אסמכתאות בתמיכה לפעולות שביצע הנתבע בכל הקשור לבקשת התובעת; פורטו ההצעות השונות שניתנו לתובעת ובתוך כך אף הוגש מסמך בכתב ידה של התובעת (נספח א' לכתב ההגנה) על פיו ביקשה התובעת לבצע את המשכנתא בתאריך 19/09/16.

הנתבע הפנה לנספח התמורה לחוזה מכר הדירה שרכשה התובעת, אשר לצורך מימון רכישתה התבקשה ההלוואה, והודגש, כי כספי ההלוואה הועברו לתובעת במועד שנקבע בחוזה המכר.

דיון והכרעה

4.לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי בהרחבה את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.