ת"א 742-10-14 ישראל נ' לוי

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר הרף התחתון לפסיקת בית המשפט הועמד על סך של 25,000 ₪ ואילו הרף העליון הועמד על סך של 120,000 ₪, כאשר לכל סכום שייפסק יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. 

התביעה במקורה, הוגשה על ידי התובע על סך של 212,145 ₪, בהם מבקש התובע לחייב את הנתבע בהקשר להתקשרות שהיתה בין הצדדים לביצוע שיפוצים לדירת מגורים שרכשו התובע ואשתו, ואליה התעתדו לעבור בחודש 4/14.

בין הצדדים נערך הסכם מקורי אשר פירט את העבודות שיש לבצע ואשר תמורתם הועמדה על סך של 40,000 ₪ (כולל מע"מ)(נספח "א" לתצהיר התובע), כאשר בהמשך נערך נספח ביחס לעבודות חשמל וטלפון נוספות בגינן סוכם על תשלום סך של 9,000 ₪ נוספים, כך שסך התמורה המוסכמת הועמדה על 49,000 ₪ (כולל מע"מ). בין הצדדים הוסכם כי העבודות יבוצעו בין החודשים 1/14-3/14.

אין מחלוקת כי העבודות לא הושלמו ע"י הנתבע במועדן (ולמעשה גם לא בכל מועד שהוא...) וממסמך שנחתם ע"י הנתבע ביום 6.6.14 עולה כי באותו מועד נדרשו השלמות לסיום העבודות וכי הוא התחייב לסיימן עם שחרורו מבית החולים, ביום 1.7.14 לערך.

ביום 3.6.14 ביקר בדירה מהנדס מטעם התובע, אשר ציין כי העבודות טרם הושלמו והעריך את העבודות שביצע הנתבע בסך של 21,055 ₪, תוך שציין כי שווי העבודות שנותר לבצע הינו כ-50,000 ₪ סכום הכולל גם פירוק עבודות שביצע הנתבע באופן לקוי.

במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, בין החודשים 11/13 – 3/14, שילם התובע לנתבע תשלומים בסך כולל של 140,500 ₪ כפי שעולה מדף התשלומים שערך התובע ועליו החתים את הנתבע עם ביצוע כל תשלום ותשלום.

התובע טוען בתביעתו כי הנתבע ניצל את גילו וחולשתו של התובע (שהינו בן 66), וקיבל ממנו תשלומים בסכומים ניכרים, הרבה מעבר למוסכם ולנדרש לצורך ביצוע העבודות.

בתביעתו מבקש התובע לחייב את הנתבע להשיב לו את הסכומים ששילם ביתר בגין העבודות שבוצעו בפועל (119,455 ₪); תשלומים ששילם לקבלנים וספקים אחרים לצורך השלמת העבודה שהתחייב הנתבע לבצע (44,000 ₪); עלות כסאות פלסטיק שנלקחו ע"י הנתבע או פועליו (1,200 ₪); דמי שכירות ל-6 חודשים נוספים שנאלץ התובע לשלם בגין העיכוב בהשלמת השיפוץ (18,000 ₪); תשלומי ארנונה עבור הדירה למרות שלא התגורר בה (3,500 ₪); עוגמת נפש (10,000 ₪).

הנתבע בכתב הגנתו טען כי ההסכם המקורי שערכו הצדדים לא שיקף את היקף העבודות שנדרשו בפועל, שכן הוא נערך בעת שהדירה היתה מאוכלסת ולא ניתן היה לבדוק לעומק את אשר נדרש לבצע. מעבר לכך נטען כי במהלך ביצוע העבודות ביקש התובע, פעם אחר פעם, לבצע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם, ובגין עבודות אלו נדרש התובע, והסכים, לשלם תוספות שהסתכמו לסכומים ששולמו בפועל.