אריכא נ' משרד התחבורה

לפניי בקשה לפטור מאגרה.

לטענת המבקש אין לו את האפשרות להפקיד את האגרה הנדרשת על-ידי בית המשפט, משום שהוא פנסיונר המקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בכל חודש בסך של 2,800 ₪ ומצבו הכלכלי קשה. המבקש צירף אישור מאת הביטוח הלאומי לפיו הוא איננו עובד החל מיום 1.8.2012 ומקבל גמלת השלמת הכנסה בזקנה, גמלת השלמה לנכות וגמלת זקנה.

בהמשך להחלטתי מיום 8.11.2015, צירף המבקש אישור מאת הביטוח הלאומי על תשלום קצבת זקנה בסך של כ-2,800 ₪ (האישור הוא מיום 15.1.2015 ומתייחס לחודשים אוקטובר 2014-דצמבר 2014)

כעולה מהחלטת המשיב אשר צורפה לכתב הערעור, המבקש מערער על החלטת המשיב מיום 2.8.2015 אשר דחתה את בקשת המבקש לתו נכה, שכן על פי המסמכים הרפואיים שהוגשו על ידו לא מתקיים התנאי הקבוע בחוק כי תנועת המבקש בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצבו הרפואי. לטענת המבקש בערעורו, יש בידו להוכיח כי הוא מוגבל בהליכה ומתקשה בה וכן יש לו המלצה רפואית מתאימה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב ההליך אינו מגלה עילה. כך, ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה ביום 2.8.2015 ומשכך הערעור דנן הוגש באיחור או בשיהוי ניכר. בנוסף, טוען המשיב כי נכתב בגוף ההחלטה כי באפשרות המבקש לערער עליה בצירוף מסמכים רפואיים עדכניים, ואילו המבקש בחר שלא למצות את ההליך המינהלי ולא הבהיר מדוע פעל כפי שפעל.

עוד טוען המשיב, כי בית המשפט דכאן נעדר סמכות עניינית לדון בערעור דנן, שכן הוא אינו מצוי בגדר התוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן – "חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים").

באשר ליכולתו הכלכלית של המבקש, טוען המשיב כי המבקש לא המציא את המסמכים הנדרשים לתמיכה בבקשתו, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.11.2015, בין היתר – תלושי שכר ותדפיסי חשבון בנק וכרטיסי חיוב. משכך, הבקשה לוקה בחסר על אף שניתנה למבקש הזדמנות להשלים את המסמכים הדרושים, ונוכח האמור – לא הוצגה תמונה מלאה כנה וכוללת של מצבו הכלכלי של המבקש.

המבקש הגיב לתגובת המשיב וטען כי במצבו הרפואי הוא איננו יכול לעבוד וכי הוא הגיש תביעה לביטוח הלאומי בשל מצבו שהוחמר. כמו כן, צירף המבקש דף חשבון מבנק הדואר ממנו ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי הקשה, וכן צירף אישור על תשלום גימלה מאת הביטוח הלאומי מיום 1.12.2015 לפיו הוא מקבל מהביטוח הלאומי סכום של כ-3,000 ₪. עוד צירף המבקש תצהיר שהוגש במסגרת הליך אחר, בו הצהירה גב' מרגריטה בסטריקין כי היא משכירה למבקש חדש בדירתה מזה כשלוש שנים, וכי היא מסייעת לו בביצוע מטלות יומיומיות, בין היתר בעריכת קניות, בבישול ובניקיון.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובמסמכים השונים שהוגשו על-ידי המבקש במסגרת ההליך החלטתי לקבל את הבקשה.

נפסק כי פטור מתשלום אגרה יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים בעניינו של בעל הדין המבקש: הוא אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וההליך שהגיש מגלה עילה (תקנות האגרות; בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.2014)).

בענייננו, עולה תמונה כי מצבו של המבקש אכן איננו מן המשופרים. עולה כי המבקש נתמך על-ידי הביטוח הלאומי, בעל חשבון בבנק הדואר בו יתרת הזכות עומדת על יתרה נמוכה ביותר של עשרות בודדות של שקלים, מצבו הרפואי לכאורה איננו שפיר והוא מתקשה לכאורה בביצוע פעולות בסיסיות ויומיומיות.