פסק דין 72-08-13

1.התובעת הגישה תביעה לתשלום גמלת שמירת הריון החל מיום 27.12.11, וזו נדחתה לאחר שנמצא כי אין לראות בתובעת עובדת בחברת א.פ.א. חשמלאים בע"מ, השייכת לאביה, בתקופה מ- 10/2011 ועד 27.12.2011.

2.התובעת טוענת כי ב- 1.10.2011, בהיותה בחודש הרביעי להריונה, החלה לעבוד בחברת א.פ.א חשמלאים בע"מ (להלן: החברה), השייכת לאביה ולדודה. התובעת טוענת כי עמדה בנטל להוכיח כי היתה בגדר עובדת בתקופה זו וביצעה עבודות משפטיות ועבודות כלליות. כך עברה על מסמכים משפטיים שנערכו מול החברה, תייקה וצילמה מסמכים, ענתה לטלפונים, גבתה כספים מלקוחות. התובעת לא עבדה במקום אחר זולת החברה; היקף המשרה היה מלא וכאשר נעדרה, הודיע על כך לאביה. התובעת קיבלה שכר באופן סדיר והחברה הוציאה לה תלושי שכר.

עבודת התובעת היתה נחוצה והכרחית לחברה ויחד עימה החלה לעבוד עובדת נוספת העובדת עד היום. כיום ממשיכה התובעת לבצע עבודות משפטיות עבור החברה כעורכת דין חיצונית.

3.הנתבע טוען כי התובעת התקבלה לעבודה במסגרת עזרה משפחתית, מתוך ידיעה שמדובר בזמן קצר ומוגבל. עבודתה של התובעת לא היתה חיונית, ולא היה לה משרד לשבת. היא קיבלה שכר גם עבור הימים שנעדרה. השכר שקיבלה היה גבוה משמעותית, ועבודתה לא בוצעה לפני שהחלה לעבוד וגם לא לאחר שסיימה לעבוד.

4.הכרעה

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה 1995 מגדיר עובד כדלקמן:

"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד אחר".

על פי האמור, על התובעת להוכיח כי הינה עומדת בשלושה תנאים מצטברים:

א.עבודה בפועל.

ב.באופן סדיר.

ג.בעבודה שאילולא עשה אותה היתה נעשית בידי אחר.