בא"ש 197-11-16 מעאבדה נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר ניתנה כנגד רכבו של המבקש לאחר שלכאורה נהג בו כאשר לרכב נשוא הפרשה נמסרה הודעת הורדה מן הכביש לצורך תיקונו.

אין חולק כי קצין משטרה עיכב את המבקש, בדק את רכבו ומצא בו ארבעה ליקויים:

שמשה קדמית סדוקה, צמיג אחורי בלתי תקין, תאורת בלם בלתי תקינה ותאורת איתות בלתי תקינה.

למבקש נמסרה החלטה על הורדת הרכב מיכולת תנועה למעט אפשרות תנועה לצורך תיקון הרכב.

המבקש פעל נמרצות, החליף במוסך את שמשת הרכב, תיקן את אורות הרכב ואף החליף צמיג לצמיג חדש.

עם גמר תיקון הליקויים פנה (כפי שנדרש ממנו) לתחנת ירוחם וביקש להסיר את מגבלת התנועה מרכבו שכן זה תוקן כנדרש.

ארבע פעמים פנה המבקש למשטרת ירוחם (אגב הגעה פיזית לשם עם רכבו) ונענה כי הבוחן אינו נמצא.

בצר לו פנה למשטרת שוקת שם הוסבר לו כי מאחר והוצאה כנגד הרכב הודעת איסור שימוש עליו להפקידו במגרש אחסנה.

המבקש ביצע את הוראת המשטרה ופנה לקבלת סעד מבית המשפט.

אדגיש כי טענות המבקש נבחנו על ידי בית המשפט, נבדקו ונמצאו נכונות עובדתית.

הוצגה לבית המשפט על ידי ההגנה ראייה לפיה הרכב נשוא הבקשה אכן תוקן בהתאם לטענות המבקש.

טענת מגרש האחסנה לפיה הרכב שהופקד הופקד עם זכוכית קדמית שבורה התבררה כטענה לא נכונה.

זכוכית קדמית של הרכב הוחלפה, וחיזוקה במדבקות הדבקה היא אשר יצרה ככל הנראה את הרושם המוטעה לפיו לא תוקנה התקלה נשוא ההשבתה.

אני סבור כי עצם העובדה לפיה אדם שתיקן את רכבו, עושה כל שביכולתו כדי להציג התיקון שבוצע למשטרה ומתקבל בלך ושוב על ידי המשטרה, זכאי לקבלת אוזן קשבת וסעד מבית המשפט למען צדק ייעשה.