עמ"נ 63086-09-16 באז ואח' נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - מרכז שירות ומידע ארצי

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 19.9.2016 (ערר (ת"א) 1516-16) (כבוד הדיינת באפי תם) שדחה את עררם של המבקשים על החלטת המשיבה שלא להסדיר את מעמד המבקשת בישראל לפי נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין (מס' 5.2.0009) (להלן – "הנוהל") (נספח "א" לבקשה ולתגובה).

תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים עד כה

1. כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים, המבקש הינו אזרח ישראלי יליד 1933 ואב ל-3 ילדים בגירים והמבקשת היא נתינת הפיליפינים ילידת 1962.

2. המבקשת נכנסה לישראל בשנת 1992 באשרה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד, שעמדה בתוקף עד ליום 4.12.2012, ונותרה לשהות ולעבוד בישראל לאחר שתוקף אשרתה פג.

3. ביום 3.8.2014 הגישו המבקשים בקשה להסדרת מעמדה של המבקשת כבת זוגו של המבקש מכוח הנוהל, ולאחר שנערך להם שימוע ביום 5.2.2015 בקשתם נדחתה ביום 30.3.2015 (נספחים "א/1", "ב" ו-"ג" לתגובה).

   על החלטה זו הוגש ערר פנימי – שנדחה ביום 11.5.2015, וערר לבית הדין לעררים (ערר 2111/15) (נספחים "ד"-"ו" לתגובה).

   ביום 3.8.2015 בית הדין לעררים קבע בפסק דין כי הערר יימחק ועניינם של המבקשים יחזור אל המשיבה לצורך עריכת בחינה נוספת (נספח "ה" לבקשה), וזאת לאור הראיון הדל שנערך למבקשים והליקויים שנפלו בעריכת הפרוטוקול, המקשים על קבלת הכרעה עניינית באשר לכנות הקשר. בית הדין לעררים ציין בפסק דינו כי טעם נוסף להחזרת עניינם של המבקשים למשיבה הוא שמההחלטה שניתנה קשה להבין האם נשקלו כלל הראיות שהובאו על-ידי המבקשים.

4. ביום 24.12.2015 נערך למבקשים ראיון נוסף שלאחריו הוחלט לסרב את בקשתם בשנית. על החלטה זו הוגש ערר פנימי – שנדחה, וערר לבית הדין לעררים (מושא הבקשה והערעור דנן) (נספחים "ו"-"ט" לתגובה).

    

   פסק דינו של בית הדין לעררים

5. בית הדין לעררים קיים דיון בפניו ביום 13.9.2016, ולאחר מכן נתן ביום 19.9.2016 את פסק דינו. בפסק הדין, קבע בית הדין לעררים כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבה לפיה לא מתקיימת בין המבקשים זוגיות כנה ואמיתית, וכי לא הוכח כי מתקיימת זוגיות המצדיקה הקניית מעמד בישראל. זאת, אף בהתחשב בפער הגילים הרב אשר מהווה שיקול נוסף וכן הפרדה רכושית מלאה המתקיימת בין השניים.

   בית הדין לעררים עיין בשני הראיונות שנערכו למבקשים, וציין כי הרושם שמתקבל הוא שהשניים מתגוררים יחד מטעמים של כדאיות, נוחות ואינטרסים הדדים אשר אינם מקנים מעמד בישראל, ומידת ההיכרות ביניהם אינה מספקת ואינה עולה כדי ידועים בציבור. בית הדין לעררים ציין כי המבקש לא זוכר את שמה של המבקשת, לא יודע לציין את שם משפחה ואת שמות ילדיה, איננו בקיא בסדר יומה ואיננו יודע היכן היא עובדת, מהן הכנסותיה והאם היא שולחת כסף למשפחתה. המבקשת איננה משתתפת בהוצאות משק הבית המשותף ואיננה יודעת דבר על מצבו הכלכלי של המבקש, ובהתאם להסכם הממון שנחתם ביניהם ישנה הפרדה רכושית מלאה.