ה"פ 420-07 סוילם ואח' נ' תורג`מן ואח'

לפניי בקשה מטעם משפחת סוילם – המבקשים, להורות למומחה מטעם בית המשפט לצמצם את חוות דעתו הנדרשת לעניין הערכת דמי איזון.

ביום 16.2.11 ניתן פסק דין, במסגרתו נקבע שהמבקשים פלשו לתוך מגרשה של משפחת תורג'מן – המשיבים. בית המשפט הורה על מינוי מומחה מטעמו מתחום שמאות המקרקעין, שיעריך את תשלומי האיזון שעל המבקשים לשלם למשיבים בגין גריעת השטח הנזכר (להלן: "פסק הדין"). ביום 10.2.16 מונה המומחה, מר זהר עירון, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

עם תחילת מלאכתו, פירט המומחה בפני הצדדים את תחומי אחריותו, כפי שהבינם מהחלטות בית המשפט. לסברתו, עליו להעריך את שווי השוק של השטח אליו פלשו המבקשים, את דמי האיזון הראויים, את דמי השימוש החודשיים בקרקע ואת ירידת ערך שטחם של המשיבים בעקבות הפגיעה בפרטיות ומטרדים הקשורים בקיר משותף. בנוסף, סבר כי עליו לכמת את שווי זכויות הבניה שנגרעו מהמשיבים בעקבות אובדן השטח הנזכר (ר' מכתב המומחה מיום 26.4.16).

המבקשים העלו בפני המומחה את אי שביעות רצונם מהגדרת תחומי חוות הדעת כפי שהוצגו והמומחה ביקש שהעניין יובהר על ידי בית המשפט. במקביל, קידם המומחה את בדיקותיו וערך סיור בנכס, שמע את עמדות הצדדים וקיים פרוטוקול פגישה אותו הגיש לתיק (ר' מכתב המומחה מיום 3.5.16). בסיפא למכתבו, ציין כי חוות דעתו תשלח לצדדים רק לאחר הנחיות בית המשפט בעניין.

המבקשים טוענים כי לפי פסק הדין, על המומחה לבחון רק את שווי השוק של השטח אליו פלשו ולקבוע את דמי האיזון הראויים בגין שטח זה, ללא צורך בהרחבת יריעת חוות הדעת לנושאים נוספים שאינו גלום בפסק הדין החלוט, כמו דמי שימוש וזכויות בניה, העלולים להשית עליהם תשלום נוסף.

המשיבים, מנגד, תומכים בגישתו של המומחה וסבורים שתשלומי האיזון נקבעים לפי שוויו המוחלט של השטח הנגרע ולא רק על פי שוויו היחסי וכי פסק הדין, אינו מוציא את המשתנים השונים מחישוב דמי האיזון הראויים. כמו כן, נטען כי ממילא לא התקיים בפסק הדין דיון לגופו של פיצוי וביחס לרכיביו, באופן המגביל את חוות הדעת לעניין זה. המשיבים עותרים לחיוב המבקשים בהוצאות הבקשה, נוכח גרירת רגליה בהליך ושיהוי בהגשת התנגדותה בעניין הגדרת תחומי חוות הדעת, חרף דיון שנערך והחלטות קודמות שניתנו.

המבקשים, בתשובתם, טוענים כי לא ברור כיצד ניתן פסק דין כנגדם המחייב אותם לשלם למשיבים דמי איזון, כשלא לא הוגשה כל תביעה מצד האחרונים נגדם וכי מדובר בניסיון התעשרות שלא כדין, בדרך של הוספת רכיבים נוספים לחישוב דמי האיזון, שלא עלו במסגרת פסק הדין ולא ניתנה להם הזכות להתגונן לגביהם.

ביום 17.5.16 הודיע המומחה כי ערך סיור בנכס, ערך פרוטוקול ביקור, אפשר לצדדים להגיב במידת הצורך למפורט באותו פרוטוקול והתיר למשיבים, כבקשתם, לערוך מסמך נוסף שבמומחיות (מפת עיבוד שכבתי - 'קומפילציה', להלן: "המסמך הנוסף"). המבקשים התנגדו להוספת המסמך הנוסף, בטענה כי יש בכך משום מקצה שיפורים וסרבול ההליך וכי בכל מקרה, אין להגיש למומחה מסמכים בשלב מאוחר זה. בקשה כלשהי לעניין המסמך הנוסף לא הוגשה מלפניי.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהתחשב בממצאי פסק הדין, בהחלטות קודמות שניתנו ובמכלול נסיבות העניין - נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה. לא שוכנעתי מדוע יש לצמצם ולהגביל את חוות דעתו של המומחה והעדפתי את ערך הירידה לחקר האמת באמצעות מיצוי בירור הטענות שבמומחיות. ואפרט.

בהחלטה לפרוטוקול הדיון מיום 7.5.14 הוריתי לראשונה על מינוי מומחה מטעם בית משפט, לשם מתן חוות דעת שמאית לעניין שווי הקרקע שסופחה על ידי המבקשים, בהתאם לפסק הדין.