עמ"נ 8246-09-16 בירהנומסקל גואנגול נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, היחידה המשפטית משרד הפנים

1.החלטה מאוחדת בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה ולמתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אפתח בעירבון.

2.שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3.אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. בתמיכה לבקשתו צרף המערער [נשוי + 4 ילדים] תלושי שכר לחודשים מאי – יולי 2016 מהם עולה כי שכרו החודשי הממוצע הינו 12,867 ₪. אסמכתאות רלוונטיות מהביטוח הלאומי לא צורפו: כנראה שאין זכאות במישורים אלה. עוד יוטעם כי כבוד השופט ע. שחם בהחלטתו מיום 22.9.2016 [עיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהגיש המערער] קבע בסעיף 3 להחלטתו כי 'מעיון בחומר שבפניי עולה, כי מצבו הכלכלי של המבקש, אשר גם הוא וגם אשתו עובדים, הינו סביר. אוסיף, כי לא הוצגה תמונה מלאה בדבר נכסים ברשות המבקש או אשתו. לא הוצגו מסמכים המעידים על הכנסת אשתו. עולה, כי ביד המבקש עלה לשכור ייצוג פרטי, עבורו הוא משלם לשיעורין'. בסופו של יום קבע כבוד השופט שחם כי יש לדחות את בקשתו של העורר לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות תוך שנקבע כי מחצית מתשלום ההוצאות תשולם עד ליום 1.11.2016 ויתרתה – לאחר הדיון בערר, אם לא תינתן הוראה אחרת. לסיכום, אין מצב המבקש מצדיק פטור ממשי, ולכל היותר, אתחשב במעט. אין בפני תמונת מצב המצדיקה הרבה מעבר לכך.

4.לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקש. בית הדין לעררים קבע כי דין הערר לדחייה וכאמור בסעיפים 52-55 לפסק הדין: "לית מאן דפליג כי הקטין הוא אכן בנו של העורר, אך התנהלותו של העורר מצביעה על כך כי לא ניתן לתת בו אמון. לא נהיר לי מדוע העורר לא הצהיר עם כניסתו לישראל לראשונה, על כך שהוא השאיר מאחור תינוק באתיופיה. חשוב לזכור, העורר עצמו נכנס לישראל במסגרת 'איחוד משפחות' עם אשתו, שהיום אנו יודעים כי נעשה במרמה, שכן אשתו התחזתה לזכאית חוק השבות ולמעשה עלתה לישראל במרמה. חסד עשתה המדינה שלא הרחיקה אז את אשתו של העורר ותחת זאת העניקה לה מעמד מטעמים הומניטריים. אין זה סבור כי בנסיבות שתוארו, יוכל העורר להעביר את 'זכאותו' שנשענה על אשתו כאמור, לבנו, שעד למועד הגשת הבקשה לכניסתו לישראל, לא היה ידוע על קיומו". אם לנקוט לשטן המעטה, אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערער בערבון.

5.לסיכום, נדרש אני לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, ובמישור הכלכלי, יש מקום לכל היותר להתחשבות מוגבלת. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 3,500 ש"ח.

6.ובאשר לאגרה – בגבול שורת הדין אצמצם במעט את שיעורה, אך לפטור מוחלט אין הצדקה. תעמד האגרה על הסך של 750 ₪.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: