פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

1. לפניי בקשה לפטור את התובע מהגשת חוות דעת רפואית, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט תוך השתת העלויות על כתפי הנתבעות.

המדובר בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל נפילתו בשנת 2006 אשר נגרמה בשל רשלנותן הנטענת של הנתבעות.

תביעה זו (במתכונתה הקודמת) הוגשה תחילה בשנת 2008 לבית משפט זה (ת.א. 342/08, אשר נדון בפני כב' השופט הבכיר חיים חדש). למותב שדן בתיק במתכונתו הקודמת הוגשה בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט בשל העדר יכולת כלכלית מצד התובע (בש"א 609/08). בית המשפט לא הכריע בבקשה, ותחת זאת הורה על פיצול הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק (ראו ההחלטה שניתנה בתום הדין שנערך ביום 23.3.2009). לאחר שנשמעו ראיות בתיק בשאלת החבות בלבד וניתן צו להגשת סיכומים, ומשהתובע לא הגיש סיכומיו, נמחקה התביעה ביום 15.8.13 ללא צו להוצאות.

בהמשך הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יבוטל פסק הדין והדיון בתיק יימשך מהמקום בו הופסק, קרי – הגשת סיכומי הצדדים בשאלת החבות.

בהחלטתי מיום 29.12.2014 הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים, תוך שציינתי כי ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים יוצרת קושי, מאחר שלא הייתה לבית משפט זה הזדמנות להתרשם מהעדים שהעידו בפני בית המשפט. כן ציינתי כי לאור קושי זה יתכן כי לאחר קריאת הסיכומים אורה על השלמת ראיות בעל פה.

לאחר שעיינתי בסיכומים שהוגשו מטעם בעלי הדין זימנתי אותם לישיבת קדם משפט, במהלכה הבהרתי לצדדים כי לטעמי קיימת לכאורה חבות לכל הפחות של הנתבעות 2 ו – 3, וכי במצב שנוצר, בו אנו עוסקים באירוע שאירע על פי הנטען בשנת 2006, יש מקום לשמוע כבר כעת ראיות בשאלת הנזק, תוך שבית המשפט יעשה מאמץ לסיים את ההליך בהסכמה. כן הבהרתי כי ככל שהתיק לא יסתיים בהסכמה, נראה כי לא יהא מנוס משמיעת ראיות נוספות גם בשאלת החבות, וזאת אפילו לא יישמעו מחדש העדים שנשמעו כבר "בסיבוב הקודם" (ראו החלטתי מיום 21.12.2015).

בהמשך להחלטה זו הוגשה לי הבקשה דנא.

2. במסגרת בקשתו טען התובע כי מצבו הכלכלי קשה מאוד, כי התאונה נשוא התביעה פגעה קשות במטה לחמו, כי הוא עובד בשכר מינימום, כי לו ולאשתו חובות גדולים והם מתקיימים בקושי רב. כן טען התובע כי פתוחים כנגדו וכנגד אשתו כ-24 תיקים בלשכות ההוצאה לפועל אשר סכומם הכולל עומד על סך של כ- 3,243,065 ₪.